קוניור ירוק לחי

קוניור ירוק לחי
קוניור ירוק לחי ילו סיידד
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	תוכאים
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	תוכיים
סוג:	תוכון
מין:	קוניור ירוק לחי
שם מדעי
Pyrrhura molinae ‏Rivoli & Souancé, 1854
תחום תפוצה
צהוב - תחום תפוצה ידוע, מקווקו- תחום תפוצה משוער

קוניור ירוק לחי רגיל

קוניור ירוק לחי קינמון

קוניור ירוק לחי אננס

ירוק לחי ילו סייד

קוניור ירוק לחי (שם מדעי: Pyrrhura molinae) הוא תוכי בגודל קטן/בינוני, ממשפחת התוכיים. זהו מין בסוג תוכון (המכיל 22 מינים).

שמו נגזר מצבעו הדומיננטי הירוק.

תת-מינים

לקוניור ירוק לחי שישה תת-מינים:

• P. m. molinae
• P. m. australis
• P. m. flavoptera
• P. m. sordida
• P. m. phoenicura
• P. m. restricta

מין זה ניתן לגידול בארבעה זנים בעלי גוונים שונים: ירוק (Normal green), ילוו סידד (Yellow Sided), קינמון (Cinnamon) ואננס (Pineapple).

מין זה מתרבה בעיקר בשבי, בבתי גידול וחוות.

תיאור

מוצאו של הקוניור ירוק הלחי הוא מדרום אמריקה; רמות בוליביה המזרחית, ברזיל וניתן למוצאו בצפון ארגנטינה. תוחלת חייו בטבע יכולה להגיע עד 30 שנה ובשבי עד 20 שנה^{[דרושה הבהרה]}.

בטבע הוא ניזון מזרעים, פקעות, ירקות ופירות, בעיקר סברס. בשבי הוא ניזון ממזון יבש המכיל את כל אבות המזון שהתוכי צריך, תערובת השריה הכוללת לרוב תירס, אפונה, שעועית, תפוחים, בננות, גרעינים כאלו ואחרים ועוד. כופתיות לתוכים הן המזון העיקרי שלו, ירקות, פירות, דוחן בסוגים שונים, זרעים וגרעינים. המזון האהוב עליו הוא פקאן.

אבוקדו ושוקולד הם מזונות רעילים עבורו. עגבנייה מותרת רק אדומה אך לא כדאי להסתכן.

הקוניור ירוק לחי הוא תוכי פעיל מאוד. כשהוא מוחתם הוא אוהב מאוד לשחק עם בעליו, לקבל מהם אוכל מהיד וליטופים. ירוקי הלחי מתרבים בקלות וזקוקים לתא הטלה שבו הם גם ישנים. ירוק הלחי ניתן לאילוף בקלות, ניתן להחתמה (הרגלה למגע וטיפול בני אדם מגיל צעיר מאוד) בקלות ועם תוצאות טובות. בטבע מין זה נמצא בעיקר על צמרות העצים ויורד לקרקע רק לעיתים נדירות.

התנהגות

יכולת דיבור - משפחת הקוניורים לא נחשבת למשפחת תוכים דברניים, אך הם אכן יכולים בשלב מתקדם בגידולם לדבר ולהגות מספר קטן של מילים (לא מהבנה, אלא רק מחיקוי), לירוק הלחי יכולת דיבור טובה יותר מבין שאר מיני הקוניורים (דבר זה מצריך השקעה מרובה יחסית מצד המטפל).

רעש - הקוניור ירוק הלחי שקט יחסית לשאר מיני הקוניורים.

מקלחת - הקוניורים ירוקי הלחי וכלל משפחת הקוניורים, אוהבים מאוד מקלחת, במיוחד בימי הקיץ כשחם, הם נוהגים להרטיב את עצמם בטבע, או בשבי כשמרטיבים אותם. כשהם רטובים הם מסדרים את נוצותיהם (סינוץ), במהלך הסינוץ הוא נוגע עם מקורו בבלוטות השומן שעל גופו ומורח את השומן על גופו, מה שמעניק לנוצותיו ברק והגנה בפני רטיבות.

הקוניורים ירוקי הלחי ידועים כבעלי חיבה ללעיסה, לכן בשבי חשוב ואף חובה לספק להם צעצועים ללעיסה, על מנת למנוע מהם מלהשתעמם, דבר שלעיתים יכול לגרום לשינוי שלילי בהתנהגותם, הרגל י לעיסה של חפצים שונים. פעילות הקוניור ירוק הלחי חשובה מאוד מהבחינה הפיזית ומהבחינה הפסיכולוגית.

בנוסף, ירוק הלחי זקוק ל-10-12 שעות שינה בחושך ובשקט מוחלט.

אנטומיה

הופעה חיצונית - צבעו הדומיננטי של הירוק לחי הוא ירוק, לעיתים מעט צבע אדמדם במצחו. צבע ראשו אפור עם מעט חום (בדרך כלל כהה, לקוניור ירוק לחי רגיל). צבעי נוצות צווארו ובטנו ירוק - חום ואדום ולעיתים מעט נוצות צהבהבות בבטנו העליונה, צבע זנבו אדמדם עם מעט ירוק שחוצה למעלה, מסביב לעין טבעת בצבע לבן, עיניו חומות והמקור בצבע אפור כהה (לזני צבע אחרים אפור בהיר). בנוסף לזן הירוק לחי הירוק הרגיל, קיימים עוד שלושה זני צבעים נוספים, שגם להם צבע ירוק שולט, אך עם שינויים:

• ירוק לחי (ילוו סידד) - צבע בטנו צהוב-כתום וראשו אפור כהה.
• ירוק לחי (קינמון) - צבע בטנו צהוב-כתום, מקורו בהיר וראשו אפור בהיר.
• ירוק לחי (אננס) - צבע בטנו ופניו צהוב-כתום ומקורו בהיר.

אורכו: - נע בין 23 ס"מ - 25 ס"מ, לירוק לחי בוגר.

משקלו: - 100 גרם בדרך כלל.

תוחלת חיים בשנים: - בשבי - 40+ בטבע - 15-20

מין - לרבות מסוגי התוכים יש סימנים חיצוניים ברורים בהם אפשר להבדיל בין הזכר לנקבה (לדוגמה: תוכון אוסטרלי, לתוכון הזכר מופיע צבע כחול על הדונגית (האיזר שמעל המקור)ולנקבה חום/ורדרד), אצל הקוניור ירוק לחי כמעט ואי אפשר בכלל להבדיל על פי סימנים חיצוניים אלא רק בדיקות גנטיות (DNA), אולם, ישנה אפשרות אחת שהיא בדיקת עצם האגן, אצל הזכרים עצמות האגן קרובות יותר מאשר אצל הנקבות, בדיקה זו אינה זוכה להצלחה רבה. בדיקת ה(DNA) בטוחה ואמינה ובה שולחים דגימת דם למעבדה שם בודקים את מינו של התוכי.

בחלק מסוגי ותתי סוגי הקוניורים ישנה גם אפשרות לבדוק את מינו של התוכי על פי צבע עיניו (זכר - שחור ונקבה - אדום), אצל הירוק לחי בדיקה זו לא תהווה שום הבדל מכיוון שלשני המינים עיניים בצבע חום.

רבייה

קוניורי ירוק לחי מתרבים בקלות רבה. כדי שייווצר חיזור הקוניורים ירוקי הלחי צריכים להתרגל לסביבת מחייתם, לאחר שיתרגלו, החיזור והקינון יתבצעו בקלות. ירוק לחיים כמו שאר התוכים מטילים, בטבע בקינים ובשבי בתאי הטלה/ תיבת קינון, בדרך כלל גודל תיבת הקינון תהיה בגודל בין 25x25 - 30x30ס"מ, וגובהה 50 ס"מ.

הקוניורים ירוקי הלחי יכולים להתרבות גם לפני הגעה לבגרות מינית, אך דבר זה לא מומלץ, הם מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה עד שנה וחצי. בדרך כלל התטולה הראשונה אינה מוצלחת כל כך, לעיתים יכולה להצליח באופן מושלם. מספר הביצים שהנקבה תטיל הוא ארבע עד חמש ביצים (לתטולה אחת) והיא תדגור עליהם לרוב כ-24 ימים. ב24 הימים של הדגירה, הזכר מאכיל את הנקבה (מפני שהיא נשארת בתא ההטלה וישנה שם לרוב). לאחר הקינון והתטולה הראשונה, הקוניורים ירוקי הלחי ימשיכו להתרבות שנה אחר שנה.

לירוק לחיים בשבי, בשביל רבייה טובה כדי ואף מומלץ כלוב גדול יחסית (מטר על מטר, גובה 2 מטר). בזמן הרבייה מומלץ להאכיל במזון אשר מכיל חלבונים ומינרלים. הגוזלים מקבלים את כל נוצותיהם לאחר 50 ימים.

פרטים למגדלים

לרוב, הקוניורים לא מומלצים למגדלים מתחילים, הם רועשים מאוד וצריך לדעת איך לגשת אליהם, אך הקוניור ירוק לחי שונה מבני משפחתו, הוא השקט יחסית מביניהם, הרבה יותר סבלני מבחינת חרדת נטישה (שזו בעיה שכיחה מאוד אצל תוכים) ואף יותר קטן בגודלו. בנוסף יש לו את אותו האופי כמו לכלל הקוניורים, כך שניתן דרכו לחוות התנסות ראשונית בגידול הקוניורים וכן בתוכים שונים.

כאמור, תזונה, סוגי דוחן שונים, זרעים, גרעינים, פירות וירקות (לא מומלץ עגבנייה), כופתיות לתוכים, תערובת השריה של קיטניות (תירס, אפונה, שעועית ועוד..), פקאן וכדומה. יש מגדלים מנוסים וחוות שונות שטוענים כי מוטב לתת לתוכי מעט מכל דבר שאתה אוכל (לכבד אותו), כך שזה גם מעצים את הקשר בין התוכי למגדל ואף מספק הנאה והתעניינות לתוכי. אסור להאכיל באבוקדו ושוקולד, יש בהם חומרים שרעילים לתוכי, היכולים לגרום למוות מידי.

כלוב הירוק לחי צריך להיות בגודל שמתאים לו, גודל מינימלי מטר/מטר, 2 מטר גובה (מומלץ אף גדול יותר).

יש למקם את הכלוב במקום שנמצאים בו רוב אנשי הבית, למשל בסלון מכיוון שתוכים הם חיה חברתית שצריכה תשומת לב ואנשים סביבה שהיא מדמה אותם ללהקה שלה, יש להיזהר מלמקם את הכלוב במטבח, מסכנת גזים רעילים היוצאים מהכיריים.

בתוך הכלוב יש להיזהר מעצמים חדים שעלולים לפצוע אותו, הכלוב מומלץ שיהיה עשוי מחומר מאל חלד.

במידה והירוק לחי האכלת יד, יש להשקיע בו טיפול מרבי, להוציא אותו רבות במשך היום, להאכיל אותו ולשחק איתו, על מנת שלא יהפוך לתוכי מקולקל (תוכי האכלת יד, שאינו קיבל בתקופה ארוכה יחס וטיפול מהמגדל ודבר זה גורם לתוכי להפוך לתוקפני, כמו תוכי פרא, שלא גדל בידו של אדם).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוניור ירוק לחי בוויקישיתוף

• קוניור ירוק לחי, באתר ITIS (באנגלית)
• קוניור ירוק לחי, באתר NCBI (באנגלית)
• קוניור ירוק לחי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• קוניור ירוק לחי, באתר GBIF (באנגלית)