שחר ארגמן

שחר ארגמן
	אין תמונה חופשית
לידה	3 במרץ 1958 (בן 66); יחיעם, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	קצין מבצעים מיוחדים באוגדת איו"ש; מפקד סיירת מטכ"ל; מפקד חטיבה 55; מפקד היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין; מפקד מערך המבצעים המיוחדים;
פעולות ומבצעים
	מבצע שלום הגליל ; האינתיפאדה הראשונה ; המערכה ברצועת הביטחון ; האינתיפאדה השנייה ; מלחמת לבנון השנייה ; מבצע עופרת יצוקה

שחר ארגמן הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף (נולד ב-3 במרץ 1958), פיקד על סיירת מטכ"ל ועל מערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין.

קורות חייו

שחר ארגמן נולד בקיבוץ יחיעם, התגייס לקורס טיס ממנו הודח בשלב ה"ראשוני" בשל נסיבות בריאותיות. ארגמן התנדב בעקבות אחיו הגדול אודי לסיירת מטכ"ל והחליט להישאר בה גם לאחר תום תקופת השעיה בת חצי שנה.

את טבילת האש הראשונה שלו עבר מיד עם סיום המסלול, באפריל 1980 הוא סופח לצוות מקביל לשלו שהוזעק לאירוע השתלטות המחבלים על בית הילדים במשגב עם. ארגמן היה מראשוני הפורצים פנימה, הוא שימש מספר שתיים למפקד הפלגה המבצעית, עמוס בן אברהם שנפצע במהלך ההסתערות.

לאחר קורס קצינים אותו סיים כמצטיין, חזר ליחידה כמפקד צוות. הוא נשלח ב-1982 לארצות הברית לעבור השתלמות של הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, יחד עם בני גנץ, ושהה במדינה עם פרוץ מלחמת לבנון^[1].

בסוף 1983 מונה למפקד הפלגה המבצעית של סיירת מטכ"ל, באפריל 1984 עמד בראש הכוח הפורץ לאוטובוס קו 300 שנחטף בידי מחבלים. מאוחר יותר העיד בפני ועדת זורע על כך ששבה בחיים שניים מהמחבלים. בדצמבר 1984 השתתף בפעולה מבצעית של היחידה בסוריה, בפעולה שהשתבשה נהרג הלוחם ברק שרעבי ונפצעו חיילים נוספים מהכוח בהם ארגמן, באורח קל^[2]^[3]. לפי כפיר אדם^[2], שיתוף הפעולה בין עמר בר־לב בחפ"ק לבין שחר ארגמן בשטח היווה גורם קריטי בחילוץ הכוח מהמדינה העוינת: "ההכנות של שחר, גם בקנה המידה של היחידה, נחשבו למעל ומעבר. אף אחד לא האמין שניתן לעשות את הדברים הללו. הוא בא והציע, ועמר הופתע לראות שיש אופציה כזו. שחר עשה מה שהכין וזה היה בלתי רגיל, וגם היו אלתורים שהשלימו את זה"^[2].

בשנת 1989 התמנה לקצין המבצעים המיוחדים של אוגדת איו"ש, תקופה זו של האינתיפאדה הראשונה, התאפיינה בפעילות ממוקדת מול חוליות טרור, ארגמן היה אחראי לריכוז הקשר עם השב"כ והיחידות המובחרות בצה"ל שפעלו נגד המבוקשים. במהלך תפקידו חוסלו חוליות הנשר האדום והפנתרים השחורים. לאחר מכן שימש סגנו של מפקד סיירת מטכ"ל רן שחור ומילא תפקיד באגף המודיעין.

בשנת 1994 בתקופת החפיפה עם מפקד הסיירת דורון אביטל, השתתף ארגמן במבצע עוקץ ארסי^[4] חטיפתו של מוסטפא דיראני מביתו בלבנון^[5], לקראת סוף הפעולה נפצע בירכו מירי^[6]. באותה שנה קיבל את הפיקוד על סיירת מטכ"ל^[7]. תחת פיקודו נכשלה הסיירת בניסיון החילוץ של החייל נחשון וקסמן, בפעולה נהרג וקסמן וכן קצין היחידה ניר פורז ונפצעו מספר לוחמים בהם ארגמן עצמו, שנפגע מרסיסים בידו. בתפקידו הבא שירת במשך כשנתיים וחצי כמפקד חטיבה 55, חטיבת מילואים של הצנחנים, במקביל הדריך בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ועמד בראש פרויקט טכנולוגי בתחום מערכות לחימה מתקדמות.

בשנת 2000 השתחרר משירות הקבע ועבד בחברת קומברס כמנהל פרויקטים. ארגמן חזר לשירות הצבאי בעקבות פנייתו של ראש אמ"ן אהרן זאבי-פרקש ומונה לפקד על היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, שבאותה עת סבלה ממשבר. בהמשך פיקד על מערך המבצעים המיוחדים של אמ"ן^[8]. השתחרר בשנת 2010. והועלה לדרגת תת-אלוף^[9]. ארגמן שימש כראש אגף במטה הסייבר הלאומי^[10].

חייו הפרטיים

ארגמן הוא בעל תואר בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ותואר במנהל עסקים. עוסק בריצות מרתון. בין היתר מסייע בריצה באופן קבוע לרץ שהתעוור ממחלה. ביוזמתה של רעייתו ענת, עוסקים בני הזוג בפעילות חברתית במסגרת "תוכנית גמל"א"^[11], מסגרת התנדבותית של חניכה וסיוע לבני נוער. במסגרת הפרויקט, בני הזוג חונכים באופן קבוע ילדים בני העדה האתיופית. היה פעיל במחאת "הדגלים השחורים" נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו^[12].

לקריאה נוספת

משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000.
דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", כנרת, זמורה-ביתן, 2011.
גבי סיבוני ושחר ארגמן, חשיפת המשק הישראלי לריגול סייבר עסקי ,"צבא ואסטרטגיה", כרך 6, גיליון 1, אפריל 2014.

הערות שוליים

^ מאיה פולק, ‏מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019.
^ ¹ ² ³ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014.
^ בר-לב חשף מבצע מ-1984 בעומק סוריה: "מפקד הצוות נהרג", באתר ynet, 3 במאי 2022
^ עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", ‏ 14.10.2011.
^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמוד 385.
^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005.
^ אורי שבתאי, קצין וג'נטלמן, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2011, "מספר תא"ל (מיל') שחר ארגמן, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, שניצן היה סגנו. 'תמיד היה ברור שהוא יגיע לצמרת, למרות שלא דיבר על שאיפותיו'."
^ עפר שלח, קרב בוץ: לא רק ברק ואשכנזי מתלכלכים, באתר nrg‏, 9 ביוני 2012.
^ אמיר אורן, מינוי בני גנץ לרמטכ"ל - בלי רשעות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011.
^ אורה קורן, מתקפות הסייבר גורמות נזק של 3 מיליארד ד' בשנה - אך החברות לא מכירות בסיכונים, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2014.
^ "פרויקט גמלא"
^ בצל התפטרות אדלשטיין: אלפים מפגינים בעד ביהמ"ש מול הכנסת, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2020

[1] מאיה פולק, ‏מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019.

[פולק-2] ¹ ² ³ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014.

[3] בר-לב חשף מבצע מ-1984 בעומק סוריה: "מפקד הצוות נהרג", באתר ynet, 3 במאי 2022

[4] עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", ‏ 14.10.2011.

[5] רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמוד 385.

[6] עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005.

[7] אורי שבתאי, קצין וג'נטלמן, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2011, "מספר תא"ל (מיל') שחר ארגמן, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, שניצן היה סגנו. 'תמיד היה ברור שהוא יגיע לצמרת, למרות שלא דיבר על שאיפותיו'."

[8] עפר שלח, קרב בוץ: לא רק ברק ואשכנזי מתלכלכים, באתר nrg‏, 9 ביוני 2012.

[9] אמיר אורן, מינוי בני גנץ לרמטכ"ל - בלי רשעות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011.

[10] אורה קורן, מתקפות הסייבר גורמות נזק של 3 מיליארד ד' בשנה - אך החברות לא מכירות בסיכונים, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2014.

[11] "פרויקט גמלא"

[12] בצל התפטרות אדלשטיין: אלפים מפגינים בעד ביהמ"ש מול הכנסת, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]