לדלג לתוכן

שייקספיר אנד קומפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזית החנות

שייקספיר אנד קומפניאנגלית: Shakespeare and Company) היא חנות ספרים מפורסמת בגדה השמאלית בפריז, צרפת.

החנות הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייקספיר אנד קומפני נפתחה לראשונה על ידי סילביה ביץ' ב-19 בנובמבר 1919. השם נבחר כדי להדגיש את ייעוד החנות לספרים בשפה האנגלית. את החנות מימנה ביץ' באמצעות כספים שלוותה מאמה. עד מהרה הצליחה ביץ' למצב את החנות כמקום מפגש תרבותי לאמנים וסופרים, במהלך שנות ה-20 ובעיקר לאחר מעבר החנות בשנת 1922 למשכנה ברחוב אודאון ברובע השישי של פריז, התכנסו בה סופרים כמו עזרא פאונד, ארנסט המינגוויי, ג'יימס ג'ויס ופורד מדוקס פורד. ארנסט המינגוויי כתב על "שייקספיר אנד קומפני": ”מקום חמים ונעים עם תנור חימום גדול בחורף, שולחנות ומדפי ספרים, ספרים חדשים בחלון ותמונות של סופרים מפורסמים, מתים וחיים, על הקירות... לסילביה היו פנים מלאות חיים ומעוצבות בקווים חדים...מעולם לא הכרתי מישהו שהיה יותר נחמד אלי”.

בשנות השלושים, עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, נקלעו עסקי הספרים של ביץ' להפסדים. ב-1936 שקלה לסגור את חנותה, אולם תמיכה שקיבלה מידידיה הרבים סייעה בידה להחזיק מעמד עד הכיבוש הנאצי של פריז. בסוף 1941 נאלצה לסגור, ואחסנה את ספריה בדירת מסתור. היא נעצרה על ידי הנאצים, בשל היותה אזרחית אמריקאית, ושהתה כשישה חודשים במעצר. לאחר שחרור פריז ב-1944, לא שבה ביץ' לעסקי הספרים והחנות לא נפתחה עוד.

החנות השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 פתח ג'ורג' ויטמן, אמריקאי שהיה בקשרי ידידות עם ביץ', חנות ספרים במקום אחר בגדה השמאלית בפריז בשם "לה מיסטרל". סילביה ביץ' הורישה לו במותה (1962) את ספרייתה הפרטית. ב-1964 שינה ויטמן את שמה של החנות ל"שייקספיר אנד קומפני" כמחווה לחנות המקורית של ביץ, ולזכרה קרא לספרייה שבקומה הראשונה "ספריית סילביה ביץ'". וייטמן קרא לבתו, שנולדה ב-1981, סילביה ביץ'. סילביה ביץ' וייטמן היא כיום הבעלים של החנות ששוכנת במקום אחר ממקומה של החנות המקורית.

החנות פעילה גם במאה ה-21 והיא משמשת במקביל כחנות לספרים חדשים, משומשים וספריית השאלה המתמחה בספרות בשפה האנגלית. עיצובה הפנימי של החנות נוסטלגי והיא הפכה ברבות השנים לאתר תיירות פופולרי. בחנות ישנו מקום למגורי סופרים שבאים אליה לקבלת השראה, והיא מארחת עד ארבעה סופרים מדי לילה, לעיתים לתקופות של בין שבוע לחודש.

החנות זכתה לאזכורים בתרבות, בסרטו של ריצ'רד לינקלייטר "לפני השקיעה" ובסרטו של וודי אלן "חצות בפריס".

ב-2020, על רקע מגפת הקורונה, נכנסה החנות לקשיים[1]

פנים החנות. פנורמה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]