לדלג לתוכן

שתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "פיפי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פיפי (פירושונים).
שתן
שיוך excrement, חומר מופרש, נוזלי הגוף, ישות אנטומית מסוימת עריכת הנתון בוויקינתונים
היווצרות מערכת השתן עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
FMA 12274 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A12.207.927 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D014556 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C2963137 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגימת שתן

שתן (או מי רגליים[1]; בסלנג: פיפי) הוא פסולת נוזלית המופרשת על ידי הכליות מגופם של בעלי חיים. השתן נוצר בנפרונים אשר בכליות ונצבר בשלפוחית השתן עד לסילוקו במועד נוח. פעולה זו נקראת השתנה, שפירושה הפרשת השתן מהגוף דרך השופכה. עם השתן מופרשים חומרים זרים מהגוף וחומרים שאינם זרים לגוף, אך שהפרשתם בכמויות ניתנות לוויסות משמרת את ההומיאוסטזיס של נוזלי הגוף. במינים רבים משמש השתן המופרש גם לתקשורת באמצעות חוש הריח.

שתן מורכב מתמיסה מימית של פסולת מטבולית ומרכיבים נוספים. הנוזל מסונן מהדם ועובר תהליכי ספיגה בחזרה והפרשה עד הרכבו הסופי. שתן מכיל כמויות גדולות של שִתְנָן (אוראה), חומצת שתן, קריאטינין ונתרן כלורי ועוד כמויות קטנות של חומרים רבים. הוא מהווה מקור חנקן מצוין עבור צמחים.

שתן הוא האמצעי העיקרי להפרשת כימיקלים ותרופות מהגוף. ניתן לזהות ולנתח כימיקלים אלה בבדיקת שתן וכך לקבוע אבחנה של הרעלה או נטילה של חומרים כימיים אסורים.

השתן כמעט סטרילי בצאתו מהגוף (של אדם או בעל חיים בריאים)[2][3]. בשלפוחית נמצאת תמיד שארית שתן קטנה שהוא שתן "עומד" בתוך קיפולים של שלפוחית השתן. בתוך שארית שתן זו יכולים להתפתח חיידקים, אשר לרוב אינם מזיקים לאורגניזם כולו. התופעה נקראת "בקטראוריה" (BACTERURIA). השופכן פתוח כלפי העולם החיצון, ועל כן חודרים דרכו מיקרואורגניזם שונים כמו חיידקים ופטריות, וחלק ממיקרואורגניזמים אלו נשטף החוצה עם השתן. השתן כמעט חסר ריח כשהוא יוצא מהגוף. עם זאת, לאחר צאתו, מתפרקת מולקולת האוראה לשתי מולקולות של אמוניה (אשר מסיסה בנוזל ה-pH הנמוך), חיידקים שמזהמים את השתן הופכים כימיקלים בתוכו לבעלי ריח, והם הגורמים לריח האופייני לשתן עומד.

מחלות מסוימות משנות את כמות השתן, אחידותו וצבעו. לדוגמה, סוכר בשתן עשוי להיות סימן לסוכרת או לכשל כלייתי. שתן צהוב ומרוכז מעיד על חוסר מים בגוף[דרוש מקור] (להבדיל משתן עכור שבדרך כלל מאפיין זיהום של מערכת השתן). שתן של חולי פורפיריה מגוונת עשוי אף להיות אדום כהה. עם זאת, שתן אדום עלול להיגרם כתוצאה מאכילת סלק[4].

שימושים

להלן מספר דוגמאות ליישומים רפואיים מסחריים של תמצית שתן ושתנן שנמצאות בשימוש כיום:
  • Ureaphil: משתן העשוי מאוריאה.
  • Urofollitropin: תמצית שתן לטיפולי פוריות.
  • Ureacin: קרם אוריאה לבעיות עור. השתנן נפוץ בקרמי לחות למיניהם לטיפול בבעיות יובש בעור, היות שהוא מגדיל את קיבולת המים של העור על ידי פתיחת שכבות עור לקשרי מימן והגדלת שטח הפנים הפנוי בעור לספיחת מים.
  • Amino-cerv: קרם אוריאה המשמש לטיפולים בצוואר הרחם.
  • Premarin: תמצית שתן כתוסף לאסטרוגן.
  • Panafil: משחת אוריאה / פפאין לכיבים בעור, כוויות ופצעים מזוהמים
  • טיפות Murine לאוזניים והסרת שעווה מהאוזניים.
  • ביולוגים בסין[דרושה הבהרה] פרסמו מחקר המפרט כיצד הם הופכים תאים נפוצים שנמצאו בשתן אנושי לתאי גזע עצביים שיכולים לשמש ליצירת תאי עצב במוח ותאי גלייה שהם בעל פוטנציאל עצום לבדיקות ופיתוח של טיפולים מהירים וחדשים למחלות ניווניות.
  • במאה ה-15 רופאים היו מאבחנים מטופלים באמצעות הצבע, הריח ואפילו הטעם של שתן כדי לזהות מחלות מסוימות ולספק תחזיות למטופל, מהיפוקרטס ועד לתקופה הוויקטוריאנית. לפרקטיקה קוראים uroscopy או uromancy.
היפוקרטס (460-377 לפנה"ס) היה ה-uroscopist המקורי.
  • בימים עברו שימש השתן כחומר ניקוי, ואנשים אף היו שואלים שתן זה מזה.
  • בעלי-חיים נוהגים לסמן את גבולות הטריטוריה שלהם באמצעות השתן שלהם,
כמו כן בעלי-חיים רבים נצפו כשהם שותים את השתן של עצמם.
  • בסיביר, כדי לתקשר עם הרוחות, הקוריאקים שתו שתן של אדם שנטל פטרייה הגורמת להזיות או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את תופעות הלוואי של המוסקרין, שאינו עובר בשתן. באופן דומה, איילים נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס הדתי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שני המונחים מופיעים כבר בתנ"ך, בצורות קרי וכתיב: "הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם [קרי: צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [קרי: מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם" ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק כ"ז
  2. ^ Michael I Kogan, Yulia L Naboka, Khalid S Ibishev, Irina A Gudima, Kurt G Naber, Human urine is not sterile - shift of paradigm, Urologia internationalis 94, 2015, עמ' 445–452 doi: 10.1159/000369631
  3. ^ Is Urine Sterile? What the Research Says, Healthline, ‏2021-01-08 (באנגלית)
  4. ^ https://www.maccabi4u.co.il/24609-he/maccabi.aspx