1924 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1924.
אסטרונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 23 בנובמבר – אדווין האבל מפרסם את תגליתו כי אנדרומדה, שנחשבה לערפילית היא למעשה גלקסיה וכי שביל החלב היא גלקסיה אחת מני רבות ביקום
- מגדל איינשטיין שליד פוטסדאם שבגרמניה, אשר תוכנן על ידי אריך מנדלסון, הופך לפעיל כמצפה כוכבים אסטרופיזיקלי
- מתגלה 1056 Azalea, אסטרואיד בחגורת האסטרואידים, מסווג ככוכב לכת מינורי
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחילתן של עשרים שנות חפירות בצ'יצ'ן איצה, מקסיקו (אתר מורשת עולמית)
- תחילת חפירות בקטנה, עיר מדינה מתקופת הברונזה צפונית-מזרחית לעיר חומס בסוריה
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 5 בפברואר – תחילת שידור אותות הזמן על פי שעון גריניץ' שבמצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ'
- פברואר – ג'ון לוגי ביירד הצליח להעביר תמונה טלוויזיונית למרחק קצר.
- פתיחת הרכבת התחתית של ברצלונה
- ווצלב הולק מתכנן את מכונת הירייה הקלה מדגם ZB vz. 26 עבור חברת זברויובקה ברנו.
תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 17 ביולי – טיסה ראשונה מפריז לטוקיו. הטיסה נמשכה 120 שעות שנפרסו ל-84 ימים.
- 9 בינואר – טיסה ראשונה של מסוק בתכנון של פטרס פסקרה (Raúl Pateras Pescara).
- 17 במאי – חצייה ראשונה של האוקיינוס השקט במסגרת ההקפה הראשונה של כדור הארץ (first aerial circumnavigation) על ידי שירות האוויר של צבא צבא ארצות הברית שהחלה ב-6 באפריל בסיאטל והסתיימה ב-28 בספטמבר, נמשכה 175 ימים על פני 44,342 ק"מ ובוצעה על ידי 4 מטסים של חברת דאגלס איירקראפט קומפני
מתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד הילברט מציג את פרדוקס המלון של הילברט, דוגמה הממחישה את התכונות של קבוצות אינסופיות וממחישה את המושג עוצמה
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיזיקאי בריטי, אדמונד קליפטון סטונר (Edmund Clifton Stoner) מפרסם מאמר על האופן בו אלקטרונים מאכלסים רמות אנרגיה באטום, על פי פענוח ספקטרום של אטומים בשדה מגנטי חיצוני. מסקנותיו הובילו לניסוח עקרון האיסור של פאולי שנה מאוחר יותר
- סאטינדרה נאת בוז ואלברט איינשטיין מפתחים את התפלגות בוז-איינשטיין עבור קוונטה של אור (פוטון) ועבור מודל האטום ומנבאים את תופעת עיבוי בוז-איינשטיין, תופעה שהודגמה 71 שנה מאוחר יותר
- לואי דה ברויי מנסח את הקשר הדואלי בין חומר ואנרגיה
- ג'ון לנארד ג'ונס (John Lennard-Jones) מפתח את פוטנציאל לנארד-ג'ונס, מודל מתמטי המתאר את האינטראקציה בין אטומים או מולקולות נייטרליים בסריג
- כנס סולווה ה-4 בראשותו של הנדריק לורנץ מתקיים בבריסל בנושא מוליכות חשמלית של מתכות ובעיות קשורות
רפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיתוח חיסון נגד טטנוס (tetanus toxoid)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - מאנה סיגבאן, על גילוייו ומחקריו בתחום של ספקטרוסקופיית קרני X
- פרס נובל לכימיה - לא חולק
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - וילם איינטהובן, על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם, כלי אבחנתי הנותן תמונה על מצבו הפזיולוגי של הלב ועוזר באבחון אוטם שריר הלב והפרעות קצב
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 11 בינואר - רוג'ר גיימן (Roger Guillemin), אנדוקרינולוג צרפתי אמריקאי, חתן פרס נובל לרפואה על גילוי הורמון משחרר תירוטרופין (TRH) ו-GnRH, הורמונים פפטידיים המופקים במוח
- 20 בפברואר – גרסון גולדהבר, פיזיקאי יהודי אמריקאי, אחד ממגלי המזון מסוג D, הוכיח את קיומו של הקווארק הקסום (נפטר ב-2010)
- 23 בפברואר – אלן מ. קורמק (Allan MacLeod Cormack), פיזיקאי אמריקאי דרום אפריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על חלקו בפיתוח הטומוגרפיה הממוחשבת (CT), (נפטר ב-1998)
- 11 במרץ – פרנקו בזאלייה, פסיכיאטר ונוירולוג איטלקי, הביא לביטול בתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה, חלוץ התפיסה המודרנית של בריאות הנפש (נפטר ב-1980)
- 24 באפריל – איזדור סינגר (Isadore Singer), מתמטיקאי אמריקאי, ידוע על משפט האינדקס שהביא לאינטראקציה פורייה בין מתמטיקה עיונית ופיזיקה תאורטית, חתן פרס אבל
- 11 במאי – אנטוני הייוויש, אסטרופיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל בפיזיקה על מחקר חלוצי באסטרופיזיקת רדיו שהביא לגילוי פולסרים
- 24 ביוני – ג'יימס וו. בלאק (James W. Black), פרמקולוג סקוטי, חתן פרס נובל לרפואה 1988 על פתוח חוסם בטא לטיפול במחלות הקשורות במערכת הלב וכלי הדם וחוסם היסטמין (טגמט) לוויסות החומציות בקיבה לשם טיפול בכיב פפטי (נפטר ב-2010)
- 1 באוגוסט – ז'ורז' שרפק, פיזיקאי צרפתי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על פיתוח גלאי החלקיקים CERN (נפטר ב-2010)
- 19 באוגוסט – וילארד בויל, פיזיקאי קנדי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בהמצאת חיישן ה-CCD, מעגל משולב אלקטרואופטי עם מטריצת רכיבים בעלי קיבול שהמטען הנצבר בהם ניתן להזרמה ולקריאה (נפטר ב-2011)
- 9 בנובמבר – דון ביוון (Don Beaven), חוקר רפואה ניו זילנדי בתחום הטיפול והמניעה של סוכרת (נפטר ב-2009)
- 20 בנובמבר – בנואה מנדלברוט, מתמטיקאי, הוגה רעיון הפרקטלים (נפטר ב-2010)
- 3 בדצמבר – ג'ון באקוס (John Backus), מדען מחשב אמריקאי, עמד בראש צוות הפתוח של שפת התכנות העילית הראשונה Fortran, חתן פרס טיורינג (נפטר ב-2007)
- 30 בדצמבר – איבון בריל, מדענית קנדית הידועה בעיקר בזכות פיתוח טכנולוגיות טילים והנעת סילון (נפטרה ב-2013)
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 11 בפברואר – ז'אק לב, רופא אמריקאי יהודי יליד גרמניה, עסק בפיזיולוגיה השוואתית, תופעת הטרופיזם בבעלי חיים ורביית בתולים מלאכותית, מאבות הכימיה הפיזיקלית של החלבונים (נולד ב-1859)
- 11 במרץ – הֶלגֶה פון קוֹך, מתמטיקאי שוודי, עסק בתורת המספרים, הוכיח שקילות בין השערת רימן לבין גרסה של משפט המספרים הראשוניים, תיאר את הפרקטל פתית השלג של קוך (נולד ב-1870)
- 22 במרץ – סיר ויליאם מקיואן (William Macewen), מנתח סקוטי, חלוץ בנוירוכירורגיה, השתלת עצם, ניתוחי בקע וכריתת ריאה (נולד ב-1848)
- 4 באפריל – ארנולד פיק, נוירולוג צ'כי יהודי, ערך מחקרים קליניים ופתולוגיים על מחלות נוירו-פסיכיאטריות, שזיכו אותו בהכרה בינלאומית (נולד ב-1851)
- 24 באפריל – גרנוויל סטנלי הול (G. Stanley Hall), פסיכולוג אמריקני, התמקד בהתפתחות בתקופת הילדות, פסיכולוגיה חינוכית ובתאוריות אבולוציוניות (נולד ב-1844)
- 17 באוגוסט – פאבל סמואילוביץ' אוּריסון, מתמטיקאי יהודי-רוסי, ידוע בשל הוכחת משפט אוריסון ולמת אוריסון, שתי תוצאות יסודיות בטופולוגיה, ובשל תרומותיו לתורת הממד (נולד ב-1898)
- 24 בספטמבר – אלכסנדר לקסנייה (Alexandre Lacassagne), רופא, קרימינולוג צרפתי, מייסד בית ספר ואסכולה לקרימינולוגיה, מומחה לזיהוי פלילי (נולד ב-1843)
שנים במדע - המאה ה-20 | |
---|---|
|