לדלג לתוכן

CD-R

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

CD (ראשי תיבות של: Compact Disc) הוא תקליטור דיגיטלי שהומצא על ידי חברות סוני ופיליפס. ניתן לשמור עליו מוזיקה, מידע ואף סרטים (באמצעות VCD).

CD-R : התקליטור ניתן לכתיבה/צריבה פעם אחת בלבד ומרגע שהמידע נכתב עליו הוא ניתן לקריאה בלבד (Read-only), כלומר, אין אפשרות להוסיף עוד נתונים לתקליטור אפילו שנשאר עוד מקום פנוי. בעבר נקרא CD-WO (ראשי תיבות של: Compact Disc Write Once).

CD+R: בתקליטור ניתן לכתוב/לצרוב עוד נתונים אם נשאר מקום פנוי בצריבה הראשונה.

CD-RW: התקליטור ניתן למחיקה ומאפשר כתיבה/צריבה חוזרת (עם מגבלות מסוימות). 

R (ראשי תיבות של: Recordable)

W (ראשי תיבות של: Rewritable)

מבנה ותקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת מבנה ומראה התקליטורים זהים לתקליטורים אחרים (ההבדל היחד הוא באופן שבו מיוצג המידע). התקליטור עשוי מחומר פלסטי שקוף בעובי 1.2 מ"מ ועליו עלה אלומיניום דק המשמש כמחזיר אור. על גבי התקליטור ערוכים תאים המסודרים בצורת ספירלה, כאשר קרן הלייזר של כונן התקליטורים מאירה על התאים הקרן מוסטת מעט ומוחזרת בחזרה וההיסט מתורגם למידע בינארי.

התקן לכתיבת וקריאת נתונים מתקליטור נוצר ב-1988 על ידי מהנדסים של חברות סוני ופיליפס וקובצו ל"ספר הכתום", שהוא אחד מ"ספרי הקשת" בהם הוגדרו התקנים בנושאי תקליטורים.

קוטרו של התקליטור הסטנדרטי הוא 120 מ"מ והוא יכול להכיל עד 74 דקות של מוזיקה. ישנם גם תקליטורים שמסוגלים להכיל 80 דקות ואף דיסקים של 90 ו-99 דקות תוך שימוש בפונקציה שנקראת Overburn. קיימים גם תקליטורים בקוטר 80 מ"מ, חלקם בממדים דומים לכרטיס אשראי, אך תקליטורים אלו נדירים יותר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא CD-R בוויקישיתוף