מצודות על מלאכי ב
<< · מצודות על מלאכי · ב · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"המארה וארותי" - מל' ארירה וקללה
מצודת דוד
"ושלחתי בכם" - בכהנים ובהעם
"וארותי את ברכותיכם" - ר"ל את הברכה שברכתי אתכם מעת הוסד היכל ה' כמ"ש בחגי אהפך לקללה
"וגם ארותיה" - ר"ל גם המארה המשמשת עתה איננה במקרה כי אני ארותיה כי אינכם שמים על לב להזהר בכבודי
"לתת כבוד לשמי" - לבל לחללו בקרבן שאין ראוי ליפסוק ג
מצודת ציון
"גוער" - ענין זעקת נזיפה
"וזריתי" - אפזר כמו מזרה ישראל (ירמיהו לא)
"פרש" - זבל וצואה כמו וקרבו ופרשו (ויקרא ד)
"חגיכם" - כן יקראו הקרבנות לפי שרובם באים בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהלים קיח)
מצודת דוד
"ונשא" - העון הזה שבידכם ישא אתכם אל הבזיון הזה
"וזריתי" - אפזר זבל על פניכם וחוזר ומפרש זבל מהבהמות שאתם מקריבים לפני שהוא הדבר היותר נמאס בבהמה אותו אפזר לבזות אתכם בו כדרך שאתם מבזים שמי
"הנני גוער לכם" - בעבורכם אגער את הזרע לבל תצמחפסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"נחת" - ענין פחד כמו ויהי חתת אלהים (בראשית לה)
מצודת דוד
"נחת הוא" - היה מתפחד ונרעד
"בריתי היתה אתו" - הברית שהיתה לי עמו הוסיפה לו החיים והשלום
"ואתנם לו מורא וייראני" - ר"ל את אלה נתתים לו בעבור המורא שהיה בלבו ויירא מפני וכפל המלות לחוזק העניןפסוק ו
מצודת ציון
"ובמישור" - מל' ישר
מצודת דוד
"ורבים" - ע"י תוכחותיו השיב בני אדם מרובים לכל יעשו העון אשר חשבו לעשות
"הלך אתי" - ר"ל בעבור מצותי היה רודף לעשות שלום בין הבריות ולהדריכם בדרך מישור
"ועולה וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"תורת" - למד תורה עם העם ולא נטה מדרך האמתפסוק ז
מצודת ציון
"מלאך" - שליח כמו ויאמר חגי מלאך ה' (חגי א)
מצודת דוד
"כי מלאך" - כי הוא שלוחו של מקום להורותם הדרך הישר וכמ"ש וללוי אמר וגו' יורו משפטיך ליעקב (דברים לג)
"כי שפתי כהן" - ר"ל הנה כל זה ראוי לכל כהן כי שפתי כהן ראוים שישמרו את הדעת לדבר בה והראוי הוא שכל בני ישראל יבקשו תורה מפיהו ושהוא ילמדםפסוק ח
מצודת ציון
"סרתם" - מל' הסרה
"הכשלתם" - מל' מכשול
מצודת דוד
"שחתם ברית לוי" - מה שכרתי ברית עם אהרן ראש שבט הלוי לשרת בשמי ולכבדני הנה אתם שחתם אותו כי בזיתם אותו
"הכשלתם" - לא די שלא השיבותם מעון אלא שעוד הכשלתם רבים בדיני התורה
"ואתם סרתם מן הדרך" - ר"ל מן הדרך הנזכר הראוי אל הכהניםפסוק ט
מצודת ציון
"כפי" - כשיעור כמו איש כפי אכלו (שמות יב)
"ונושאים פנים" - זה הלשון יאמר על הכבוד והחנופה וכן ופני רשעים תשאו (תהלים פב)
מצודת דוד
"ונושאים פנים בתורה" - נושאים פנים לעשירי העם להחניפם במשפטי התורה ומטים הדין
"וגם אני" - ר"ל גם אני אשחית הברית כי אתן אתכם נבזים ושפלים בעיני העם וזהו הפוך החיים והשלום כי חיי הבזיון לאדם נכבד לא יקרא חיים ואין שלום בנפשו
"כפי" - כשיעור העון אשר אינכם וגו' כשיעור הזה יהיה לכם בזיון ושפלותפסוק י
מצודת ציון
"נבגד" - ענין פשע ומרד
"באחיו" - ענינו אחוה וקורבה
"לחלל" - ענין הבטול וההפרה
מצודת דוד
"מדוע" - ר"ל ובהיות כן מדוע נבגד איש באחיו ר"ל באשתו שיש לו אחוה עמה מפאת הגוף ומפאת הנפש כי כשעלו מן הגולה שזפתן השמש ונשחרו ונמאסו בעיני בעליהן ונשאו עליהן נשים נכריות והוכיחם הנביא על זה ואמר מדוע נבגד בהן לחלל עוד בהבגידה ההיא את ברית אלהינו כי התורה אסרה זאת והדבר הזה קבלנו בברית בכללות כל דברי התורה
"הלוא אב אחד לכולנו" - עתה חזר להוכיחם עוד בדבר אחר שבה הוא סבה שלא יתרצה ה' בקרבנותיהם והוא הבגידה שבגדו בנשותיהם הכשרות כאשר יאמר בענין ופתח ואמר הלא אב אחד לכלנו כי כלנו בני אדם הראשון אנחנו ויש לנו קירבה מפאת הגוף והלא אל אחד בראנו ר"ל הלא נפשות הישרים אצולות מאתו ממקור מחצבת הקדש ויש א"כ לנו קורבה מפאת הנפשפסוק יא
מצודת דוד
"כי חלל יהודה קדש ה'" - ר"ל כי חלל את עצמו שהיה קדש לה' ועתה נתחלל במה שאהב ונשא בת עכו"ם
"ובירושלים" - ר"ל ועוד הוסיפו אשמה לעשות זאת בירושלים עיר הקדש
"בגדה יהודה" - הנה יהודה עשה דבר בגידה והתועבה נעשתה בישראל בהיותו יושב בתוך עמו כי עם היה נפרד מישראל ללכת לעם אחר ולקחת שם אשה לא היה המעשה רע כ"כ כמו שהוא בתוך עמו ונושא עכו"םפסוק יב
מצודת ציון
"ער" - מל' התעוררות
"ועונה" - מל' עליה ותשובה
"מאהלי" - ר"ל מאהלי תורה
"ומגיש" - מקריב
"מנחה" - תשורה וקרבן
מצודת דוד
"ומגיש מנחה" - רצה לומר ואם העושה זאת הוא כהן יכרת מזרעו מי המקריב קרבנות לפני המקום
"ער ועונה מאהלי יעקב" - שלא יהיה לו באהלי יעקב הם בתי מדרשות שם לא יהיה לו לא ער ולא עונה ער הוא תלמיד המעורר לשאול לרבו ספקותיו ועונה הוא חכם העונה ומשיב על שאלות הספקות
"אשר יעשנה" - הדבר הזאת לבעול בת עם אל נכרפסוק יג
מצודת ציון
"כסות" - מל' כסוי
"ואנקה" - ענין צעקת אנחה כמו אנקת אסיר (תלים קב)
"פנות" - מל' הפנה וסבוב
מצודת דוד
"מאין עוד" - מבלי אין עוד מצוא צד זכות לשאפנה אל המנחה שאתם מקריבים על המזבח ולקחת מידכם דבר מה ברצון
"וזאת שנית תעש" - רצה לומר מלבד הבזיון שעשיתם למזבח לקראו שלחן מגואל ונבזה שהוא סיבה למאס בקרבנותיכם תוסיפו לעשות עוד דבר שנית בבזיון המזבח במה שעל ידיכם מכסה דמעה את מזבח ה' והדמעה בא מבכי ואנקה לפי שלפעמים יזלו דמעה משמחת השחוק וכדומה לכן אמר שהדמעה באה היא מבכי ואנקה מה שהנשים עומדות סביב למזבח ובוכות על עלבונןפסוק טו
מצודת ציון
"ושאר" - הנה יתרון מעלה כי כמו שמלת יותר היא משותפת להשארה וליתרון מעלה כמ"ש יתר מרעהו צדיק (משלי יב)כן מלת שאר משותפ' לשניה'
"רוח" - ר"ל רוח חכמה ויראת ה'
"ברוחכם" - ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו לז)
מצודת דוד
"ונשמרתם" - לכן תהיו נשמרים ברצונכם לכבשו בחזקה
"ובאשת נעוריך אל יבגוד" - ר"ל הטו הרצון לאהבת אשת נעוריך
"ומה האחד מבקש" - רצה לומר על זה אשיב לכם ומה היה הזה האחד מבקש בעשות זאת וכי עשה זאת למלאות תאותו הלא הכוונה היה להוליד זרע קדוש ירא אלהים משרה אשתו וכמו שאמרה היא אולי אבנה ממנה (בראשית י')
"ושאר רוח לו" - אף כי היה לו יתרון רוח חכמה ויראת ה' ומעלה נפלאה
"ולא אחד עשה" - ר"ל ואם תשיבו לומר וכי אברהם הקרוי אחד כמ"ש אחד היה אברהם (יחזקאל ל"ג) וכי הוא לא עשה כזאת הלא גם הוא נשא הגר המצרית על שרה אשתופסוק טז
מצודת ציון
"חמס" - ענין מחשבה רעה ושנאה
מצודת דוד
"וכסה וגו'" - ר"ל או יכסה החמס על לבושו ממעל כלומר לא יסתיר החמס תחת לבושו שתהא אשתו יושבת תחתיו ולבו בל עמה אלא יגלה החמס והשנאה ויגרשנה או תהיו נשמרים ברצונכם לכבשו בחזקה להסיר השנאה ולא תבגדו בהן לעשות להן עלבון בקחת עליהן נשים נכריות
"כי שנא שלח" - אם שנאת אותה עד שלא תוכל להטות רצונך אל האהבה שלח אותה וגרשה ותנשא לאחר אשר תמצא חן בעיניופסוק יז
מצודת ציון
"הוגעתם" - מל' יגיעה ועייפות
"חפץ" - ענין רצון
מצודת דוד
"או איה אלהי המשפט" - ר"ל או אם אינו כן כי אין טוב בעיניו עושה רע איה אלהי המשפט למה אינו עושה בהם משפט וכאלו יאמרו או אין הרע שנואה לו או אינו משגיח
"באמרכם" - ר"ל אשיב לכם במה שאתם אומרים כל עושה הרע הוא טוב בעיני ה' והוא חפץ בהם
"ואמרתם" - ואם תאמרו בדבר מה אנו מייגעים לפניו
"הוגעתם וגו'" - אתם מייגעים לפני המקום בדבריכם ודבר הכתוב בלשון בני אדם כי האל יתברך לא ייעף ולא יגע
<< · מצודות על מלאכי · ב · >>
