המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"קירות לבי" - כתלי לבי ואמר בדרך השאלה לפי שהלב יש בו דפנות וחללים
מצודת דוד
"שמעת נפשי" - בנבואה שמעה נפשי שיבוא קול שופר ולתוספת ביאור אמר תרועת מלחמה ר"ל שיבוא האויב ויריע בשופר כדרך הנלחמים
"לבי לא אחריש" - לא אוכל להחריש ולהשתיק את לבי מהמייתו
"קירות לבי" - מגודל התוגה מקשקש לבי בקרבי וכתלי הלב משמיעים לי קול הומיה
"מעי מעי" - כפל המלה כדרך הנוהים וצועקים מכאב וכן ראשי ראשי (מלכים ב ד) ור"ל בעבור הכאב שיש לי במעי מצער דאגת הפורעניות המעותד לבוא לכן אהיה מלא מחלחלה
"מעי" יש הבדל בין התחלחלות המעיים להמיית הלב, כי המעיים לא יתפעלו רק מן הטבע מן הפחד והיגון אשר אין בחירת האדם יכול עליו, והלב יתפעל מן הרצון ויהמה על דבר שאדם יכול עליו לשנותו לקרבו או לרחקו. אומר פה "מעי יחילו" וגם "קירות לבי יהמו", והוא בענין אשר "לבי לא אחריש" שלא אוכל להחריש את לבי ולהשתיק המייתו כי אנכי סבותי ועודני מסבב הרעה עלי, כי אחר שראו שנחרבו הערים ונבוכדנצר הגלה את יהויכין בבלה מרד בו צדקיהו שנית ותקע בשופר להלחם עם בבל הגם שהיה לו לדעת שלא יצליח, וז"ש הנה "נפשי שומעת קול שופר", והקול הזה היה "תרועת מלחמה", (כי לפעמים יתקעו בשופר לסימנים אחרים לשמחה לאסיפה אבל פה היה תרועה המיוחדת לצאת לקראת נשק להלחם נגד בבל), וע"ז יהמה לבבי לאמר מדוע ילחמו, הלא כבר.
ביאור המילות
"מעי אוחילה". שרשו יחל, ומשתתף עם חיל, כדרך נחי פ"י ונחי עי"ן שמשתתפים (כנ"ל ב' ל"א). ויל"פ מענין יחול ותקוה, שהגם שאני רוצה ליחל את מעי ולהשקיטם בתקוה טובה, אבל "לבי" הצופה ומרגיש העתיד "הומה", ואותו "לא אחריש" (פעל יוצא) לא אוכל להשקיט אותו: