לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רנה ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שכיב מרע שאמר: מנה לפלוני בידי, אם אמר: תנו, נותנים. לא אמר: תנו, אין נותנין, שמא לא אמר מנה יש לו לפלוני בידי אלא כדי שלא יאמרו על יורשיו שיש להם ממון. לפיכך אם אמר זה דרך הודאה, ולא היה שם חשש הערמה, נותנים אף על פי שלא אמר: תנו. וכן אם הודה בכתב ידו שכל נכסיו הם של פלוני, הויא הודאה, ולא אמרינן בכי הא אדם עשוי שלא להשביע את בניו.

מפרשים

 

אם אמר תנו כו':    דאז ליכא למיחש דכדי שלא יראו בניו עשירים אמר כן:

דרך הודאה:    כ"ד הרמב"ם דמהני דרך הודאה אפילו בלא אמירת אתם עדים כשאומר כן בפני המקבל וכדמוכח בסימן פ"א סי"ד דבעי גם להרמב"ם שיודה בפני התובע והא דכתב שם המחבר בס"ח דאם הודה דרך הודאה גמורה צריך לשלם אע"פ שאין התובע עמו הא כתבתי שם דמפו' ברמב"ם דל"ק כן אלא דא"י לטעון להד"מ אבל שלא להשביע יכול לטעון עיין שם וכוותיה סתם המחבר כאן ודלא כהרא"ש וטור שחולקין עליו בזה וכתבו דבעינן שיאמר אתם עידי ואף דהרמב"ם ס"ל דאין טוענין לו שמא לשלא להשביע נתכוון כמבואר בטור ובדברי המחבר בסי' פ"א סכ"א ה"מ כשהמודה עצמו לפנינו אז אין טוענין לו כיון שלא טענו בעצמו אבל כאן דמיירי בשכ"מ טוענין ליורשיו כל מאי דהוה מצי אבוהן למטען וק"ל:

נותנים אע"פ שלא אמר תנו:    דאף א"ת שאינו חייב לו הלא הנכסים שלו הן ולמי שירצ' הרשות בידו ליתנם לו:

וכן אם הודה בכתב ידו:    כפול לעיל בסימן פ"א בטור ובדברי המחבר סי"ז ושם כ' מור"ם בהגה דהיינו דוקא כשהכתיבת יד יוצא מתחת יד המקבל ואפשר דהכא שכ"כ לפני עדים דרך צואה והדבר יש לו קול ה"ל כאלו הגיע הכתב ליד המקבל אבל הוא דוחק וע"ש בפריש' ודרישה שכתבתי הנלע"ד דגם שם מיירי אפי' בלא הגיע הכתב ליד המקבל:

ולא אמרי' בכי הא כו':    דכולי האי לא עביר איניש כדי שלא להשביע:

שלא להשביע את בניו:    וה"ה שלא להשביע את עצמו נמי לא אמרי' בכה"ג וכמ"ש בסי' פ"א סי"ד:
 

(א) אם אמר תנו נותנין ומיירי בדליכא חששא דפרעיה אחר שאמר תנו וכמ"ש לקמן ס"ה וכן משמע בהגהת אשר"י סוף בבא בתרא מא"ז ועיין בתשוב' מהר"ם אלשיך סי' ו':

(ב) לפיכך אם אמר כו' עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"ח ושכ"ב:

(ג) דרך הודאה. כן דעת הרמב"ם דמהני דרך הודאה ואפי' בלא אמירת אתם עידי כשאו' כן בפני המקבל וכדמוכח בסימן פ"א סעיף י"ד דבעי גם להרמב"ם שיודה בפני התובע כו' עכ"ל סמ"ע ס"ק ג' וכן כתב עוד בס"ק ט"ו ודבריו לא נהירין וסותר דברי עצמו שכ' לעיל סי' פ"א ס"ק ל"ג וס"ק מ"א דבהודה לפני התובע א"צ דרך הודאה להרמב"ם וכן מוכח בטור סי' פ"א סעיף י"ח להרמב"ם גם דברי הב"ח סוף סימן זה אינם מחוורים וכבר הארכתי בזה לעיל סימן פ"א סי"ד ס"ק ל"ד ע"ש:

(ד) ולא אמרי' בכי הכא כו' עיין בתשוב' ן' לב ספר ב' סי' ס"ד ועמש"ל סי' פ"א סי"ז ס"ק מ"ה בזה:
 

(ב) תנו:    דאז ליכא למיחש דכדי שלא יראו בניו עשירים אמר כן כ"כ הסמ"ע וכתב הש"ך דמיירי בדליכא חששא דפרעיה אחר שאמר תנו וכמ"ש בס"ה וכן משמע בהג"א סוף ב"ב מא"ז ועיין בתשובת מהר"מ אלשיך סי' ו' עכ"ל.

(ג) לפיכך:    עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"ח ושכ"ב.

(ד) הודאה:    כן דעת הרמב"ם דמהני דרך הודאה אפילו בלא אמירת אתם עדים כשאומר כן בפני המקבל וכדמוכח בסימן פ"א סי"ד דבעי גם להרמב"ם שהודה בפני התובע והא דכתב המחבר שם בס"ח דאם הודה דרך הודאה גמורה צריך לשלם אע"פ שאין התובע עמו הא כתבתי שם דל"ק הרמב"ם כן אלא דא"י לטעון להד"מ אבל שלא להשביע יכול לטעון ע"ש וכוותיה סתם המחבר כאן עכ"ל הסמ"ע ודבריו לא נהירין וסותר דברי עצמו שכתב בסי' פ"א דבהודה לפני התובע א"צ דרך הודאה להרמב"ם וכן מוכח בטור שם סי"ד וכבר הארכתי בזה שם סי"ד ע"ש. ש"ך.

(ה) הא:    עיין בתשובת ן' לב ס"ב סי' ס"ה ועמ"ש בסי' פ"א סי"ז בהג"ה מדין זה. שם.
 

(א) לפיכך אם אמר זה דרך הודאה. עמ"ש בזה בסי' פ"א:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש