מחוג

מָחוֹג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מחוג
הגייה^*	makhog
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ו־ג
דרך תצורה	משקל מַקְטוֹל
נטיות	ר׳ מְחוֹגִים נ"י מְחוֹגוֹ מְחוֹגָה נ"ר מְחוֹגֵי־ מְחוֹגָיו מְחוֹגֶיהָ מְחוֹגֵיהֶם

עברית חדשה חלק בלוח של שעון או של מכשיר מדידה, הסב על צירו ומורה על השעה או על מידה מסוימת.
- מחוג השניות סובב במהירות וכשמשלים 60 סיבובים מחוג הדקות ישלים סיבוב אחד. ומחוג השעות יעבור לספרה הבאה.
- בדיוק כשהמחוג הורה על השעה 9:00 נפתחה הדלת והנשיא יצא אל ההמונים.
- הוא המתין בקוצר רוח לפגישה, מחוגי השעון נעו באיטיות מרגיזה, כאילו להכעיס.

מן הפועל חַג שמשמעו לסוב במעגלים. ובדומה למילה המקראית מחוגה.
מן שם פעולת הרמיזה באצבעות בלשון התלמוד מחוי ליה במחוג - מראה לו באצבעותיו ברמיזה. דוגמא: ”אמרו ליה לההוא מינא: מאי אחויית ליה? - עמא דאהדרינהו מריה מיניה. - ומאי אחוי לך? - לא ידענא. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג יחוי קמי מלכא? אפקוהו וקטלוהו“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף ה, עמוד ב) תרגום: אמרו לו לאותו המין מה החוית לו? -עם שההחזירם אדונם ממנו. -ומה החווה לך -לא ידעתי. אמרו: אדם שלא יודע מה מחוים לו ברמיזה, נוהג בחיווי לפני המלך? הוציאוהו להריגה.

השורש ח־ו־ג הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.