צריף

יש להוסיף לדף זה את הערך: צָרִיף.

צְרִיף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צריף
הגייה^*	tsrif
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ר־ף
דרך תצורה	משקל קְטִיל
נטיות	ר׳ צְרִיפִים; צְרִיף־, ר׳ צְרִיפֵי־

עברית חדשה בית הבנוי מקרשים.
- "בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר / גָּר נַגָּר אֶחָד מוּזָר, / הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפוֹ / וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר." (עַל כַּפָּיו יָבִיא, מאת יורם טהרלב)
- "אולי הוא בית חומה נטוש ונעזב / אולי הוא צריף קטן של עץ, אולי מגדל שנהב" (בית חלומותי, מאת נעמי שמר)
- הצריף של דוד ופולה בן גורין בשדה־בוקר נשמר כמוזאון.
לשון חז"ל מבנה שדפנותיו יוצרים את גגו; שקורותיו יוצאים מבסיסו ונפגשים בקודקוד.
- ”הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף, אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכֹּתֶל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה יא)
- ”יום שהעמיד ירבעם שני עגלי זהב, באו רומס ורומילס ובנו שני צריפים ברומי.“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרה – פרק א, הלכה ב)
לשון חז"ל סוג אדמה ששמשה בזמנים קדומים לצביעה של כלים ובגדים.
- ”כלי מחפורת של צריף “ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף לג, עמוד ב)
- עשויין מקרקע שחופרים ממנה צריף, אלו"ם בלעז רש"י בבלי פסחים דף ל