ישמעאל

אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ.

— ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים י"ז–י"ח

הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856

יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה, ואחיו למחצה של יצחק. ישמעאל נחשב לאבי הערבים על פי האסלאם.

ישמעאל בתנ"ך

הולדת ישמעאל

ערך מורחב – בריחת הגר ולידת ישמעאל

על פי הסיפור המקראי בספר בראשית, שרה, שידעה שהיא עקרה, נתנה לאברהם את הגר. לאחר שהגר הרתה היא זלזלה בשרה. בעקבות זאת שרה התלוננה לאברהם שיתיר לה לעשות בשפחתה כרצונה. שרה עינתה את הגר, והגר ברחה משרה אל המדבר. במדבר, ליד מעיין, פגשה הגר במלאך שמסר לה נבואה על הולדתו של ישמעאל ועל אופיו:

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן.

— ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוקים י'–י"ב

המלאך מצווה על הגר לקרוא לבן שיוולד בשם ישמעאל ומסביר לה את משמעות שם זה ("שמע ה' אל עוני הגר"). הגר קוראת למקום "באר לחי רואי" ולאל "אל רואי". המלאך מצווה על הגר לחזור אל שרה, והיא עושה כדבריו.

כשאברהם נואש מכך ששרה תלד הוא ביקש מהאל שישמעאל יהיה יורשו. האל השיב לו ששרה עוד תלד את יצחק, אך הוא מברך את יצחק

ואת שנים עשר השבטים שיצאו ממנו. ישמעאל נימול בגיל 13 יחד עם כל בני ביתו של אברהם על פי הציווי של האל לאברהם.

גירוש הגר וישמעאל

ערך מורחב – גירוש הגר וישמעאל

לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל מצחק (לפי פירוש רש"י: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) ביום המשתה לכבוד יצחק. מעשה זה הכעיס אותה, וכדי להבטיח שיצחק יהיה יורשו היחיד של אברהם היא בקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. אברהם לא ראה בעין יפה את בקשת שרה, אך במצוות האל שמע לדברי שרה וגרש את הגר וישמעאל.

הגר וישמעאל תעו במדבר באר שבע ונשארו ללא מים. הגר נואשה מחייה ומחייו של ישמעאל. היא השליכה את ישמעאל תחת שיח, וחכתה בבכי, במרחק מה, למותו. האל שמע את בכיו של ישמעאל ופקח את עיני הגר לראות באר. הגר וישמעאל נצלו והתיישבו במדבר פארן.

חיי ישמעאל ומורשתו

כאשר מת אברהם, הוא נקבר במערת המכפלה בחברון על ידי שני בניו, יצחק וישמעאל. (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים ח'–ט').

הגר לקחה לישמעאל אשה ממצרים. שנים עשר בניו של ישמעאל הם נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה. בנותיו של ישמעאל הן בשמת ומחלת, נשות עשיו. על פי כמה פירושים, בשמת ומחלת הן כינוי לאותה אשה.

ישמעאל חי מאה שלושים ושבע שנים, מקום קבורתו אינו ידוע.

ישמעאל על פי המפרשים היהודים

פרשנים רבים ניסו לפרש את המילה 'מצחק'. מה עשה ישמעאל שהרגיז את שרה? חלקם קשרו את הפסוק לפסוק שאחריו, בו שרה מביעה דאגה בקשר לירושה: בעת השמחה הגדולה על הולדתו של יורש לאברהם לעג ישמעאל לשמחה והזכיר לכולם שעל פי חוקי הירושה הבכור מקבל כפליים משאר האחים. פרשנים אחרים מייחסים לישמעאל חטאים של עבודה זרה, גילוי עריות וניסיון לשפיכות דמים (יריית חצים על יצחק).

מצד שני יש השמים דגש על מעמדו הרם של ישמעאל המושווה למעמדו של יצחק: שילוחם של הגר וישמעאל אל מוות כמעט בטוח מושווה לעקידת יצחק. הפרשנים מדגישים את השימוש במילים דומות בשני הסיפורים כגון "וישכם אברהם בבוקר" וביטויים נוספים. גם בסיפורו של ישמעאל ההורה בטוח במותו של ילדו ולבסוף נמצאת הצלה ניסית.

דמותו של ישמעאל היא ביטוי לשפע בלי גבול ולביטחון, סמלים שהופיעו אצל העברים דווקא בהקשרים נשיים. מוצאה של אמו הוא מצרי, וכמו הנילוס המרווה את מצרים כך המעיין והבאר שנמצאו להגר ולישמעאל במדבר. ישמעאל בוכה- והאל שומע. על בסיס שפע זה בנויה האמונה המצרית המתוארת בהמשך התנך: האמונה בכוחו של הטבע וביכולתו לספק את צורכי האדם. בתרבות העברית, לעומת זאת, שפע תלוי במילוי אחר רצונו של האל ובהשתדלות רבה יותר מצד האדם.

העובדה שגם ישמעאל מקבל ברכה מצביעה על רחמנותה של היהדות. הניסיון לנחם את הטועה ולתת לו הזדמנות לתקן דרכיו. כמו כן ניתן לראות גישה נוצרית הפוכה, שהודגשה במיוחד בכתביו של אוגוסטינוס הקדוש. אוגוסטינוס מדגים, על ידי סיפורי בראשית, את עקרון החטא הקדמון שלא מאפשר לכל בני האדם להתקבל על ידי האל. על פי אוגוסטינוס, ישמעאל לא נבחר על ידי האל, נדחה מעליו ואינו שייך לממלכת השמיים בגלל השייכות החזקה שלו לעולם החומרי הפסול.

בתפילת ישראל נושע הנאמרת בחלק מהימים שאומרים בהם סליחות, מופיע הבקשה: "יושעו לעין כל, ואל ימשלו בם רשעים, כלה שעיר וחותנו ויעלו לציון מושיעים. כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים", כאשר הכוונה הוא לאדום המכונה שעיר, ולצאצאיו של ישמעאל שהיה חותנו של עשיו אבי אדום.

על פי תרגום המיוחס ליונתן, ישמעאל התחתן עם אשה בשם עדישה, אך גירש אותה, ולאחר מכן התחתן עם אשה בשם פטימה, היא האשה שלקחה לו אמו מארץ מצרים.

בתלמוד בבלי נכתב שישמעאל חזר בתשובה בסוף ימיו, דבר שהתבטא בכך שכיבד את יצחק בקבורת אברהם אביהם. יש שקשרו פיסקה זו לכך שכמה מחכמי התנאים נקראו בשם רבי ישמעאל.

במדרש פרקי דרבי אליעזר מסופר:

לאחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל במקום שישמעאל שרוי. תמן והגיע לשם בחצי היום ומצא שם את אשתו של ישמעאל. אמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה לו: הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר. אמר לה: תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר. אמרה לו: אין לי לחם ולא מים. אמר לה: כשיבא ישמעאל הגידי לו את הדברים הללו: זקן אחד מארץ כנען בא לראותך ואמר חלף מפתן ביתך שאינה טובה לך. וכשבא ישמעאל מן המדבר הגידה לו את הדברים הללו ובן חכם כחצי חכם, והבין ישמעאל ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה.
ועוד אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה כפעם ראשונה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם, והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה לו: הוא ואמו הלכו לרעות את הגמלים במדבר. אמר לה: תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר. והוציאה לחם ומים ונתנה לו. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו, ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות. וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר וידע ישמעאל שעד עכשו רחמי אביו עליו כרחם אב על בנים.

— פרקי דרבי אליעזר פרק ל

ישמעאל בקוראן ובאסלאם

על פי האמונה המוסלמית, ישמעאל, כמו דמויות מקראיות בולטות אחרות, הוא נביא. מוחמד, מייסד האסלאם, טען כי הוא "צאצא של אברהם דרך בנו ישמעאל", הטיעון של מוחמד לייחוס מישמעאל מגיע ממסורת יהודית מתקופת בית שני שזיהתה את הערבים כצאצאיו של ישמעאל שכן שמות בניו של ישמעאל מזכירים שמות של ממלכות שהתקיימו בחצי האי ערב באלף הראשון לפנה"ס. את המסורת למוצא מישמעאל קיבל מוחמד ככל הנראה מסיפוריהם של השבטים היהודיים שנדדו בחצי האי ערב שהשפיעו עליו כאשר באו עמו במגע. הפרשנות המקובלת בסונה היא שהוא הבן הנלקח אל העקידה בקוראן. המוסלמים חוגגים את חג "עיד אל-אדחא" (عيد الأضحى "חג הקורבן", מכונה גם "החג הגדול") המציין את נכונותו של אברהם להקריב את ישמעאל. בנדודיהם במדבר התיישבו ישמעאל והגר במכה. המעיין שהופיע במכה בצורה ניסית נקרא באר זמזם (زمزم). ישמעאל עזר לאביו לבנות את ביתו של האל, הכעבה, במכה.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

לקריאה נוספת

• אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו: שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות השעה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2002.
• יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך, תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, פרק ח': 'כרחם אב על בנים': סיפור גירוש הגר וישמעאל במדרש פרקי דרבי אליעזר, עמ' 99–109.
• דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1969, כרך א', עמ' 483–487.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישמעאל בוויקישיתוף

• פרופ' גלילי שחר, "ישמע-אל: תפילת המושלכים", במסגרת הסדרה "התורה והקוראן", מכון ון-ליר בירושלים, 2017
• הרב מאיר גולדויכט, מהותו של ישמעאל, באתר "ישיבה", א' בשבט תשס"ח
• פרופ' אוריאל סימון, חוויה מכוננת אחת, מגזין "ארץ אחרת"
• ישמעאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)