בלי סודות

בלי סודות
	סמליל "בלי סודות"
סוגה	לימודי
יוצרים	נעמי לימור, אילנה לופט
כותבים	נעמי לימור
בימוי	ניצה גונן; תמי פינגולד
שחקנים	חני נחמיאס; אושיק לוי; נתן נתנזון; חנן גולדבלט
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	1
מספר פרקים	45
תוכנית המשך	בסוד העניינים
הפקה
מפיק	תאירה שפירא; שילה אקרמן
חברת הפקה	הטלוויזיה החינוכית הישראלית
אורך פרק	20 דקות
שידור
רשת שידור	הטלוויזיה החינוכית הישראלית
תקופת שידור מקורית	10 בספטמבר 1984 – 9 ביוני 1986

בפברואר 2007, הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולים בנושא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית" אותה עיצבה מירי ניסטור (סופר). על אחד מהבולים, לוגו "בלי סודות" והדמויות מהסרטון המלווה את שיר הפתיחה של התוכנית.

בלי סודות היא תוכנית טלוויזיה לימודית, אשר שודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית באמצע שנות השמונים, ובשידורים חוזרים באמצע שנות התשעים. התוכנית יועדה לתלמידי הכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, וביקשה להקנות להם יכולת קריאה. התוכנית שולבה כחלק אינטגרלי ממערך ההוראה ואף ליוו אותה 10 חוברות לימוד ו-5 חוברות העשרה בהוצאת מט"ח, שלושה ספרים שכתבה אילנה לופט, תקליט עם שירי התוכנית, משחק קופסה בהוצאת "משחקי יעד" ו-15 קלטות וידאו בהוצאות אימפריה של קולנוע, קלסיקלטת וגלובוס גרופ, ובהמשך גם במארז DVD. הסדרה זמינה גם ב-yesVOD kids, סלקום tv, פרטנר tv ו-HOT VOD Young.

הפקת התוכנית

שידור התוכנית החל ב-1984 לאחר שצילומיה נערכו מתחילת 1981 ולצורך ביצועם, נשכרה ניידת שידור בצבע.

משדרי הטלוויזיה המחישו לצופה את תהליך הקריאה באמצעות שירים ומערכונים אותם הובילו מנחי התוכנית חני נחמיאס, אושיק לוי, נתן נתנזון וחנן גולדבלט, ושחקנים נוספים שהתארחו בתוכנית, כמו שולה חן, עפרה חזה, גליה ישי ומתי סרי. שירי התוכנית (כולל הפתיח שכתבה אילנה לופט) הולחנו על ידי שלמה יידוב. בתוכנית נעשה שימוש באנימציית פלסטלינה (הנפשת סטופ-מושן) עם הדמויות "אלפי" ו"בתי" שעוצבו והונפשו בידי דני לבקוביץ. בעידן החד ערוצי בישראל, התוכנית זכתה לאחוזי חשיפה גבוהים מאוד בקרב הילדים והיא מוגדרת כאחת מתוכניות הקלאסיקה של הטלוויזיה החינוכית.

הפופולריות הגדולה הובילה גם לתוכנית המשך, "בסוד העניינים", אשר הופקה בשנים 1991–1992. כחלק מתוכנית הלימודים צפו תלמידי כיתה א' בסדרה "בלי סודות", ובכיתה ב', בסדרת ההמשך "בסוד העניינים".

דמויות ידועות

גשש בלש (חנן גולדבלט) – בלש מבולבל המנסה לפתור בעיות ותעלומות שונות, וכמעט תמיד מסתבך בדרך. באחד המקרים, למשל, הוא נתקל בשלט ובו כתוב "סכנה?" עקב אי-ידיעתו אם הסכנה קיימת או לא הוא נפל לבור שהיה שם. לאחר שיצא מן הבור החליף את סימן השאלה בסימן קריאה. כמו כן, בחלק מהמקרים הוא נתקל בטיפוסים יוצאי דופן כגון: ברנש שהפך את עצמו לשעון אנושי (נתן נתנזון) ואיש שיש לו מזוודה קסומה שהולכת בעצמה אשר בתכולתה יש רק וו על מנת לתלותה (אושיק לוי). דמותו כיכבה לאחר מכן גם בפינה ב"אולפן הפתוח" במלחמת המפרץ הראשונה, במתיחה בתוכנית "מועדים בשמחה" ובהופעת אורח ב"פרפר נחמד" בפרק "תעלומות". אחת הדמויות הבודדות שכיכבו גם בסדרת ההמשך "בסוד העניינים". וכן, כיכב בתקליט ובמספר קלטות השמע שיצאו לתוכנית ואף היה ספר שלם שהוקדש רק לו באיוריו של דני קרמן.
עיתונאיש (נתן נתנזון) – מחלק העיתונים של "בלי סודות". אחראי לקיומו של עיתון "בלי סודות" שבתחילה הופץ בעותק בודד ולא כלל תוכן רב. נהג לתלות ארבע אותיות על לוח המודעות כאשר צליל אחד היה שונה מן האחרים. אושיק נהג להעיר על העניין באומרו "משהו כאן לא שייך", בהמשך הפינה השתנתה קצת כשהוא ניצב במרכז המסך ואז חנן או חני היו מעירים לו באחד מפינות המסך שאחד הצלילים שונה. בפינה אחרת בכיכובו היה נוהג לקרוא עם הצופים את המילים שנלמדו על המסך, כשבהמשך הם היו בנושאים שונים כגון: זכר ונקבה, יחיד ורבים ופעלים מנוגדים. בחלק מהפרקים היה לו מחשב מדבר (בדיבובו של משה טימור). כיכב בתקליט ובמספר קלטות השמע של התכנית.
המלצר המוזר (נתן נתנזון) – במסעדה של "בלי סודות" תמיד התקשו הלקוחות לקבל את מבוקשם, בעיקר בגלל התנהלותו המוזרה של המלצר, שהיה תמיד הדמות היחידה במסעדה, למרות שבמספר מערכונים היו עובדים נוספים עמו. שמו של המלצר הוא שלום והדבר נחשף במהלך הלימוד על הצליל "שָׁ", במערכון שבו מופיע ברנש בשם שאול הרשע (חנן גולדבלט) שמחפש מישהו ששמו מתחיל בשָׁ' כשהוא נושא שרשרת מזהב שהצליל שָׁ תלוי עליה. דמותו הופיעה בהמשך ב"סוד העניינים" בלבוש שונה, ובהמשך גם ללא השפם. כמו כן הופיע גם במערכוני ה"אולפן הפתוח" במלחמת המפרץ הראשונה. בפרק הראשון או הפיילוט של התכנית המסעדה שלו הייתה תפאורת קבע. כמו כן, חני ושולה הוצגו כלקוחות קבועות שלו בפרקים הראשונים. כיכב באחד מקלטות השמע שיצאו לתוכנית.
מנחי החידונים – חנן גולדבלט ב"תן שם" וב"חידון בלי סודות" וחני נחמיאס ב"יש לי שאלה".

"חידון בלי סודות" היה חידון בנושאים שונים שבו התחרתה תמיד נועה מהגלבוע (חני נחמיאס). "תן שם" היה שעשועון שבו מתמודד אקראי היה צריך לתת שם כולל למספר הפריטים שהונחו על השולחן. "יש לי שאלה" היה שעשועון שכיכב בפרקי השווא, שבו התחרו תמידית מר תחכמוני (חנן גולדבלט) ומר תרדמוני (נתן נתנזון) על נתינת פירוש למושג שניתן להם. מר תחכמוני, כשמו, נהג להתחכם ולנסות להסביר את המושג ומר תרדמוני היה ברנש שהיה רדום תמידית, וכשהיו מעירים אותו הוא היה נותן את הפירוש הנכון, על אף שהוא לא התכוון לכך.

מוכרת בחנות המילים (חני נחמיאס) – מערכוני חנות המילים היו בהקשרים לסוגי המילים. כך למשל, במערכון שעסק ב"מילות תיאור" נתן היה צריך לומר מהן המילים שמתארות את חברתו גילה, שמסתבר לבסוף שהיא קופה.
מורה (אושיק לוי) – לימד את חני, חנן ונתן על צלילים שונים וביקש מהם להביא לכיתה דברים המכילים צלילים אלו. כשבדרך כלל המערכון היה מנוהל באופן הזה: חני תמיד הביאה דברים רבים שקשורים לאותו צליל, חנן היה תמיד מביא דבר אחד ומודיע עליו פעמיים, ונתן נראה שהוא היה תמיד מביא דבר שלא תואם לצליל הנלמד אשר היה קשור לדבר שכן תואם לצליל הנלמד (למשל, באחד הפרקים הביא סבון, שהיה קשור למעשה למקלחון שהוא הביא אחר כך). דמותו הופיעה בהמשך בתוכנית "בסוד העניינים".
שדר ספורט (אושיק לוי) – שידר אירועי-ספורט בהם חני ניצחה תמיד. הכתב והשדר נשאו שניהם את השם אושיק והם למעשה היו אותו אדם.
פרופסור יבין (חנן גולדבלט) – פרופסור מפוזר שלימד פתגמים עבריים ("אין עשן בלי אש", "כלב נובח אינו נושך" ו"טובים השניים מן האחד").

קטעים חוזרים

פרקי הסדרה היו עשויים לרוב בתבנית אחידה, שכללה לימוד שתי אותיות חדשות בניקוד משותף. פרק רגיל היה בנוי משני מערכונים, אחד לכל אות, שבהם מוצגים חפצים שהאות הנלמדת נמצאת בשמם, וחזרה על ההברה ודוגמאות לשימוש האות במילה. בנוסף לדמויות הידועות ולמערכונים בכיכובן, היו גם קטעים חוזרים בכל פרק שנועדו לשינון האות, ומאז הפכו חלקם לנכס צאן ברזל בתרבות הפופולרית בישראל.

שלושה ריבועים עם הברה אחת ועוד ריבוע אחד עם הברה נוספת ניצבים משני צדיו של עיתונאיש, ועליו לזהות את יוצא הדופן, לעיתים בסיוע אחד מחבריו. קטע חוזר דומה היה כאשר עיתונאיש הדביק על לוח המודעות ארבעה צלילים כאשר אחד מהם תמיד היה שגוי. אושיק היה מודיע לו כי "משהו כאן לא שייך".
שתי צלליות (בדרך כלל של חני נחמיאס ובן זוג) החוזרות על אחת המילים שנלמדו במערכון הקודם תוך כדי פירוק המילה לשתי הברות, ואז חזרה על המילה פעמיים. קטע זה בולט במיוחד, בעיקר כי הוא אחד הקטעים המזוהים ביותר עם התוכנית. שבירת מילה להברותיה וחזרה עליה בטונים שונים, היא סממן מזהה של התוכנית, הקטע נוצר בהשראת קטע דומה מהתוכנית האמריקאית "The Electric Company" והיה הפעם הראשונה שלימדו מילים וקריאה כך בארץ, דבר שהתפתח והמשיך אחר כך לתוך מערכי הלימוד של בתי הספר ומשרד החינוך.
דמות הפלסטלינה של אלפי יוצרת את דמויות המילים שנלמדו במערכון המקדים. קול ילדים נשמע קורא את המילה, אך במקרים מסוימים דמות הפלסטלינה נעה ומורידה את הניקוד מהמילה, דבר שמוביל את הקולות לקרוא "מה היא / הוא עושה? איך אפשר לקרוא את זה? אההה, X נשאר X!" (כאשר X הוא המילה הנלמדת). גם חזרה זו נחשבת לסממן של התוכנית. במספר פרקים הופיעה עמו ביתי.
בסוף הפרק, יוצאות הדמויות מהמערכון האחרון ששודר, ומטיילות באולפן, שלפעמים עדיין נמצאים בו אביזרי הבמה של המערכה הראשונה.
חני ונתן לימדו מילים חדשות על ידי איחודם של צלילים שונים מן המילים שהוצבו על לוח המודעות. כמעט בכל המקרים היה מדובר ב-2 מילים אצל כל אחד מהם. לאחר לימוד המילה החדשה הושר עליה שיר שעיקרו הוא האופן שבו יצרו אותה. אחרי כן, הציגו מספר הברות על פני המסך שאותם הילדים קראו ואז הייתה נוצרת מילה חדשה אחרי שנענו בהסכמה לשאלתה של חני לילדים "אתם רוצים מילה חדשה?". קטע אחר שהוצג בפינות הראשונות הציג שלוש הברות שמתחברות למילה ואחרי כן הוצג משפט שקשור למילה.
בתוכניות שעסקו בחולם חני ונתן קוראים בדיחה שמופיעה על גבי רצועת עלילון בעיתון, כאשר הם מגלמים את שתי הדמויות שמשוחחות זו עם זו.
בפרקי הביניים היה סיפור קצר. הסיפור היה לרוב מורכב מבעיה ופתרון שהיה רק מסבך את הבעיה בדרך זו או אחרת. לדוגמה: באחד הסיפורים היה על מלך שעמד כל הזמן (אושיק לוי), מכיוון שלא היה לו כיסא מפואר לשבת עליו. ואחרי שבנו לו כיסא, הוא לא היה יכול לשבת עליו מכיוון שאף אחד לא יוכל לראות את הכיסא, וכך עדיין המשיך הוא לעמוד.
בפרקי הביניים של הקמץ-פתח נהגו להציג ילדים משחקים משחק שקשור למילים.
במספר פרקים חנן היה מתלונן תמיד לפני נתן שהיה מציע לו לחשוב על נושא בהתאם לתלונה שלו וחנן תמיד היה חושב על האסוציאציות שקשורות לאותו נושא, לדוגמה: שחנן לא הצליח לישון, נתן אמר לו לספור כבשים והוא חשב מיד על האסוציאציות שקשורות לכבשים כמו רועה, צמר וחלב.
יד כותבת במצבע אדום הברה או מילה שמקדימה את הקטע שבא אחריה, לדוגמה: בתוכנית האחרונה היא כותבת את המילה "סיום" ואחרי הקטע מגיע שיר הסיום של התוכנית.
בפרקים הראשונים של התוכנית נהגו חנן ואושיק לחבר שתי קוביות כחולות שבראשונה הייתה תמיד הצליל הנלמד ובשנייה הייתה הסוף של המילה והם היו קוראים אותה.
במספר תוכניות נהגו חני או נתן (לעיתים בתור עיתונאיש) לקרוא עם הצופים מילים שהופיעו בפינה השמאלית של המסך לפני שהן נעלמו. בתוכניות מאוחרות יותר נתן ואושיק עשו זאת יחד, כשבסיום היה תמיד משפט עם המילים שנלמדו בקטע.
בתוכניות הראשונות של בלי סודות אחת התעלומות של גשש בלש הייתה לפענח את ההודעה הלא ברורה ששולה תמיד קיבלה (שהייתה קשורה לצליל שנלמד) ולאחר מכן היה מסיק שאותו צליל הוא חלק ממילה ואחריו היה תמיד שיר עם כל משתתפי התוכנית למילים שקשורות לאותו צליל.
אחד השירים שחזרו בתוכנית הוא השיר "זה לא קשה". כשאחד הקטעים שחזרו על עצמם בו, זה שחני תמיד חיפשה מילים שמתחרזות לשיר שלה וכל פעם שהיא אמרה שם של חיה מפחידה (כגון: נחש), הוא הקפיץ מפחד את הבנים.
בתוכניות שעסקו בשווא כיכבה הפנטומימאית והשחקנית דורין כספי בקטעי פנטומימה שבאו אחרי פינת הספורט של אושיק, שהציגו בהם את הפעלים בלשון נקבה.
בתוכניות שעסקו בשורוק הוצג סרט אילם קומי בכיכובם של כוכבי התוכנית.
אושיק בתור בעל דוכן כלשהו (כגון: דוכן מציאות), כשחני הייתה הלקוחה שלו.