נופריים
 נופריים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | נופראים |
| משפחה: | נופריים |
| סוגים | |
|
נופר | |
| שם מדעי | |
 Nymphaeaceaeסליסבורג, 1805 | |
נוּפָריים (שם מדעי: Nymphaeaceae) היא משפחה של צמחים דו־פסיגיים רב־שנתיים הנפוצה באזורים חמים או ממוזגים בכל רחבי העולם. זו משפחה של צמחים הגדלים במקווי מים מתוקים או מעט מלוחים, כאשר שורשיהם חבויים בקרקעית. הפרחים בודדים, לרוב גדולים ויפים. עלי הכותרת מעט קשיחים ומותאמים להאבקה על ידי חיפושיות. העלים בעלי פטוטרת ארוכה ולרוב צפים על־פני המים, אך לעיתים נדירות גם מורמים מעליהם או נמצאים מתחת לפני המים.
הנופריים קרובים במובנים אחדים לחד־פסיגיים. כך, למשל, צרורות הרקמה המובילה (הצינורות) אינם ערוכים בטבעת, אלא פזורים בגבעול, ובתוך הצרורות חסר קמביום. מאפיין זה מעיד על גילה העתיק של המשפחה, ואכן היא בין העתיקות שבמערכת בעלי הפרחים. למעשה, היא שייכת לקבוצת הדו-פסיגיים הקדומים.
בארץ ישראל מיוצגת המשפחה על ידי שלושה מינים: נימפאה לבנה, נימפאה תכולה ונופר צהוב. ייבוש נרחב של הביצות בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20[דרוש מקור] צמצם מאוד את בתי הגידול הטבעיים שלהם, וכיום[דרושה הבהרה] כולם הוכרזו כצמחים מוגנים.
נופריים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיני נופריים רבים משמשים כצמחי נוי באגמים מלאכותיים, וגידולם אינו מסובך במיוחד. כמו כן, רוב המינים ראויים למאכל על כל חלקיהם - שורש, עלים, פרחים וזרעים.
בתרבות ההודית והמצרית העתיקה היה לפרח הלוטוס מקום מיוחד כסמל דתי. למרות ששניהם הם צמחי מים ודומים בפריחה ובגדילה, הלוטוס מצרי והלוטוס ההודי הם שני מינים שונים, הלוטוס ההודי הקדוש נקרא גם נלומבו נאכל (שם מדעי Nelumbo nucifera) ונהוג לאכול אותו במזרח. הלוטוס המצרי נקרא גם נימפאה כחולה (שם מדעי Nymphaea caerulea), וגדל בר בארץ ישראל (בסכנת הכחדה).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
