אנתרקס (סרט, 2017)
כרזת הסרט | |
מבוסס על | פרשת ניסוי "עומר 2" |
---|---|
בימוי | שי שרף |
הופק בידי | אלעד פלג, חגי ארד |
תסריט |
יעל אורון שי שרף |
עריכה | איל סיבי |
שחקנים ראשיים |
אודי פרסי עמית אפשטיין זיו פלג ליאור חסון אורטל בן שושן דנה מיינרט |
מוזיקה |
אוהד סטמטי עיצוב פסקול: אורי צ'צ'יק; בן לוי; ניל גיבס |
צילום | דוד מיכאל שחר |
מדינה | ישראל |
חברת הפקה | דרומהפקות |
חברה מפיצה | טרנספקס הפקות/סינמה פה |
הקרנת בכורה | 14 בדצמבר 2017 |
משך הקרנה | 77 דקות |
שפת הסרט | עברית |
סוגה | סרט מתח; סרט דרמה; פאונד פוטג' |
פרסים | הסרט הטוב ביותר, פסטיבל אוטופיה 2017, ישראל |
דף הסרט ב־IMDb |
אנתרקס הוא סרט פאונד פוטג' ישראלי משנת 2017, מותחן קונספירציה שיצר וביים שי שרף והפיקו אלעד פלג וחגי ארד.
הסרט מבוסס על פרשת הניסוי בחיסון נגד גחלת בצה"ל (עומר 2), שבמסגרתה חשפה תוכנית התחקירים "עובדה" בשנת 2007, שחיילות וחיילים בצה"ל שימשו כנסיינים בניסוי סודי שנמשך שמונה שנים, של חיסון נגד חיידקי גחלת (אנתרקס). את התסריט כתבה יעל אורון על-פי סיפורו האישי של יוצר הסרט והבמאי שי שרף, שכחייל בשירות חובה, היה עד לניסוי ולגיוס נסיינים מתנדבים, אך לא התנדב להשתתף בניסוי. הדמויות מבוססות על חבריו האמיתיים של שרף, ובסרט משולבים סרטוני וידאו אותנטיים שחיילים צילמו במהלך שירותם[1].
הצגת הבכורה העולמית התקיימה בישראל ב-14 בדצמבר 2017, במסגרת פסטיבל אוטופיה[2], והסרט יצא לבתי הקולנוע ב-12 ביולי 2018[3].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנה היא 2006. נועם קפלן (אודי פרסי), יותם אביבי (ליאור חסון) ושי שרף (עמית אפשטיין) הם חיילי מילואים בסיירת מובחרת. קצין בצוות שלהם, דני קליין (זיו פלג), משרת בצבא הקבע, בדרגת סרן. נועם נשוי למיכל (אורטל בן שושן), אחות במקצועה הנמצאת בהיריון עם בנם הראשון, ואביבי נשוי לשלי (דנה מיינרט). חבר נוסף שלהם, אלון, מת בנסיבות עלומות.
בעוד החברים מתאבלים על מותו של אלון, אביבי מפתח תסמיני מחלה, ונועם הולך לבדיקה רפואית ללא ידיעתה של מיכל, לאחר שלקה במחלת עור. בהמלצת הרופא, הוא מוצא מכנה משותף לו, לאביבי ולאלון: שלושתם שימשו נסיינים בהתנדבות בניסוי שערך הצבא בחיסון למחלת האנתרקס בשנת 1999. הם חושדים שהצבא מסתיר מחדל שהתרחש במהלך הניסוי, אך דני מתרעם על הטלת הדופי ביושרו של צה"ל. נועם, אביבי ושי נוסעים למתקן חיל הרפואה שבו פעלה מנהלת הניסוי, דורשים לראות את תיקיהם הרפואיים, אך נדחים. האונקולוגית ד"ר הילה ראובן, שהייתה שותפה לניסוי, טוענת שלא קיבלה תלונות על תופעות לוואי, אך רופא אחר סיפר לה שחיילת וחייל שוחררו מהניסוי אחרי שהתלוננו על מיחושים. הם פוגשים את השניים, והחיילת לשעבר מספרת שהרופא שבדק אותה אמר לה שהוא עובד במכון הביולוגי. אחרי ניסיון כושל להיכנס למכון הביולוגי, השלושה מזהים רכב SUV שחור העוקב אחריהם.
במהלך אירוע לזכרו של אלון, אביבי מתעלף ומאושפז בבית חולים. הרופאה ד"ר יניר (סנדרה שונוולד) מסבירה שהוא לקה בוואסקוליטיס. הם מספרים לה על הניסוי, והיא לוקחת מנועם ומשי דגימות דם לבדיקה. מיכל כועסת על נועם שלא סיפר לה, וכעת היא חוששת לגורל תינוקם. ד"ר יניר דוחקת בהם להשיג את פירוט מרכיבי החיסון לבדיקה, כי אין לה סיווג ביטחוני מתאים. נועם ושי מציעים לפרוץ לארכיון של מנהלת הניסוי, או לחשוף את הפרשה בתקשורת. דני מתנגד ועוזב בזעם. אחות באה להחליף לאביבי אינפוזיה, הוא מתחיל לפרכס ומורדם, ושי חושד שמישהו חיבל באינפוזיה בזדון. נועם ושי נוסעים בשנית עם מיכל למנהלת הניסוי. מיכל מצליחה להתגנב לארכיון ומוצאת מכתב המודיע לרופא בשם ד"ר אביגדור כץ על פיטוריו מהמכון הביולוגי. נועם פוגש את ד"ר כץ במרפאה שלו, דורש את רשימת מרכיבי החיסון ומאיים לחשוף את שמו של כץ בתקשורת, אולם כץ מכחיש קשר בין הניסוי למחלה של אביבי. כאשר שי חוזר לדירתו בערב, הוא מוצא פורץ שמטפל במחשב שלו. השניים נאבקים והפורץ נמלט. בינתיים, אלמוני שולח לכתובת הדואר האלקטרוני של מיכל סרטון ממצלמות אבטחה במנהלת הניסוי, שבו היא נראית נכנסת לארכיון, והם מבינים שנחשפו. דני מגיע ומספר שבעקבות פנייה שלו למפקדת קצין רפואה ראשי, קידומו נעצר והוא שוחרר משירות. לאור ההתנכלויות, גם דני משתכנע שהמקרים של אלון ואביבי קשורים לניסוי. נועם, דני ושי מתפרצים באלימות למרפאה של כץ, והוא נותן להם דף שהכין מראש עם רשימת מרכיבי החיסון. ביוצאם, הרכב השחור שעקב אחריהם מנסה לדרוס אותם, ללא הצלחה. נעם מתלונן על כאבי בטן, ומאושפז, מטופל ומשוחרר מיד, דבר שנראה למיכל תמוה, וד"ר יניר מבטיחה להתקשר כאשר יתקבלו תשובות המומחים.
שי מוצא בפורומים באינטרנט עוד חיילי מילואים שהשתתפו בניסוי. ניסיון שלו לפרסם ידיעה באתר חדשות נבלם, ומתארגנת הפגנה מול שער הקריה בתל אביב, בה נשמעות קריאות בגנות הרמטכ"ל חלוץ. שוטר יס"מ מגיע, דורש לפזר את ההפגנה ועוצר את דני, אשר משוחרר מהמעצר אחרי שרוב האישומים בוטלו. דני, שי, נועם ושלי (בשם אביבי) מוזמנים לפגישה במפקדת חיל הרפואה, שם נמסר להם שהצבא מוכן להכיר באחריותו לניסוי ולטפל בנפגעים ומשפחותיהם, כנגד חתימה על הצהרת סודיות. במהלך החתימה מתברר ששמו של שי לא מופיע ברשימת הנסיינים, והוא מודה בבושה שלא התנדב לניסוי אחרי שהתייעץ עם אמא שלו, מיקרוביולוגית במקצועה, אך הוא לא הזהיר את חבריו. אחר כך, שי מביע באוזני אימו תחושה שהוא בגד בהם.
אביבי מת. מגיע הרופא ד"ר דותן, מספר שד"ר יניר הושעתה מעבודתה עקב תביעה בגין רשלנות רפואית, ומודיע שתוצאות הבדיקות שוללות קשר בין מרכיבי החיסון למותו של אביבי. החברים מפקפקים בדבריו, נוסעים לשוחח עם כ"ץ, אך מתברר שהאיש התאבד. מאחד הנוכחים בשבעה, נודע להם שכץ היה קשור לחברת תרופות בשם "ג'רום". בינתיים, מיכל מקבלת מסמך שהשאיר ד"ר כץ עבורה בדלפק האחיות, עם מחקר הכולל את מרכיבי החיסון, כאשר אחד המרכיבים מחוק. הם מציגים את המחקר לד"ר יניר שמבינה שכאשר הניסוי בוצע, במכון כבר ידעו שיש בעיה בהרכב החיסון. היא תמהה מדוע רשימת המרכיבים מודפסת על דף של חברת "ג'רום". נועם מוצא באינטרנט שמנכ"ל "ג'רום", פרופסור עדי כהן, עבד במכון הביולוגי בתקופת הניסוי, וכעת ברור להם שהוא האחראי לניסוי.
דני לוקח את שני המסמכים ונוסע אל מפקדת קצין רפואה ראשי, לנסות לברר אם קרפ"ר ידע מראש על המרכיב הבעייתי בחיסון, אך בהגיעו לחנייה, שני אלמונים מתנפלים עליו, מכים אותו קשות ונמלטים. נועם ושי מגיעים למשרדי "ג'רום", חוטפים את עדי כהן, ותחת איומי מזרק נגוע בדמו של נועם, כהן מתוודה שהניסוי נעשה עבור חברה אמריקאית ש"ג'רום" היא חברה בת שלה, מכיוון שמנהל התרופות האמריקאי לא אישר ניסויים בבני אדם, והוא עצמו קידם את אישור הניסוי בישראל בנימוק ביטחוני, תמורת שוחד. נועם ושי מכניסים את כהן למכוניתם ונוסעים אל חברת החדשות בנווה אילן. בדרך, הרכב השחור מתנגש בהם בעוצמה, והשלושה נהרגים.
תמונות הסיום כוללות צילומי כותרות אותנטיות שהופיעו באתרי האינטרנט של חדשות ערוץ 2 ועיתון "הארץ", על רקע דברי קריינים (לינוי בר-גפן ואורן וייגנפלד) המדווחים על חשיפת הפרשה.
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקנים | דמויות |
---|---|
אודי פרסי | נועם קפלן |
אורטל בן שושן | מיכל קפלן |
עמית אפשטיין | שי שרף |
זיו פלג | דני קליין |
ליאור חסון | יותם אביבי |
דנה מיינרט | שלי אביבי |
סנדרה שונוולד | ד"ר יניר |
יפתח קמינר | ד"ר אביגדור כץ |
עדי וייס | פרופ' עדי כהן |
אסף שיינברג | קצין חיל הרפואה |
אוריין פרתם | עורכת דין בחיל הרפואה |
לליאה גורמזנו | ד"ר הילה ראובן |
עדן גוזלן | חייל נסיין |
שיפי אלוני | חיילת נסיינית |
אורי אוריין | ד"ר דותן |
אפרת כדר-לוי | אחות בית חולים |
גל בן עמרה | שוטר יס"מ |
דידי לובצקי | איש ב"שבעה" |
ניב שטנדל | שוטר תנועה |
יונית טובי | רחלי |
לינוי בר-גפן | קריינית חדשות (קולה בלבד) |
אורן וייגנפלד | קריין חדשות (קולו בלבד) |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבמאי שי שרף ביסס את העלילה על סיפורו האישי. כחייל ביחידת מגלן, שרף היה עד לביצוע הניסוי, כאשר ראה אנשי צבא מגיעים ומקימים אוהל שחור שאליו הוכנסו הנסיינים לקבל את הזריקות. לדבריו, בעקבות הצפייה בתחקיר "עובדה", הוא החל לשאול את עצמו שאלות על הקשר בין אדם למולדתו, ושאלות אלה הביאו אותו ליצור את הסרט[4]. פגישת שי בסרט עם אימו היא קטע מפגישה אותנטית של הבמאי עם אימו האמיתית[5].
כמקובל בסרטי פאונד פוטג', אין מוזיקת רקע, והפסקול מורכב מרעשי סביבה. הסרט מסתיים בשיר "זכות הצעקה" של להקת "נקמת הטרקטור" (נענע דיסק, 1 בינואר 1992).
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט יצא להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע בישראל ב-12 ביולי 2018[4].
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רון פוגל כתב באתר "סרט", ש"אנתרקס" הוא יצירה מדוקדקת, מותחת ומבהילה של שי שרף, והסרט הוא "אגרוף ישיר וכואב לבטנו של הצופה". פוגל מוסיף שלדעתו, זה הסרט הבולט ביותר במתחרים על פרס "אופיר", והוא ראוי לפרסים גם על התסריט והצילום[6]. איתן וייץ הביע את דעתו ש"אנתרקס" הוא ההפתעה הגדולה ביותר, ומדבר בסרט פאונד פוטג' מבדר, מותח וחכם[7].
בביקורת באתר "סריטה", עופר ליברגל סבר שהרגעים החזקים בסרט הם דווקא אלו בהם המתח נזנח לטובת דרמה של מערכות יחסים בין אישיות, והעוגן הרגשי הוא העיסוק במערכות היחסים בין לוחמים לשעבר לנשים בחייהם. לדעת ליברגל, יש משהו מעודן באופן שבו הסרט מתאר את הדרמות מבלי להראות את הכאב המתמשך, ולאו דווקא את רגעי הסערה. עם זאת, לדעתו, אמינות רגעי המתח פחות טובה, בעיקר בגלל הפער בין המחשבה שמדובר בגוף בעל השפעה וכוח רבים, לבין היכולת הלא מרשימה בה נעשה ניסיון למנוע את החשיפה[8].
בסקירה בבלוג הקולנוע "ארכיסינמה", כתב איתי עמוס ש"אנתרקס" ממשיך את התבססות סוגת ה"פאונד פוטג'" בקולנוע הישראלי אחרי הסרט "ג'רוזלם", והעלילה נעה "בין פרנויה מד"בית לבין מחאה אנטי-ממסדית המבוססת על סיפור אמיתי..."[9]. עמוס מציין לחיוב את הפסקול המורכב מרעשי סביבה טבעיים במקום מוזיקת רקע, כאמצעי ליצירת האווירה הרצויה. לדעתו, מדובר ברעיון מעניין לצפייה[9]. לעומת זאת, עמוס סבור שרבות מהסצנות ארוכות מדי, אתרי צילומים ("לוקיישנים") דלים יחסית לתפקידם, ודמויות לא מורכבות מספיק[9]. נחום מוכיח העניק לסרט ארבעה כוכבים (מתוך חמישה), וכתב בפורטל "הבמה" שמדובר ב"עבודת קולנוע חזקה ובלתי מתפשרת", ועבודת השחקנים והשחקניות טבעית ואמינה[10].
בנוגע לשימוש בסגנון "פאונד פוטג'", יעל שוב סבורה שמדובר בהישג, משום שהסרט עושה שימוש אפקטיבי בסגנון הזה ומצדיק אותו, כאשר התיעוד האובססיבי הופך לכלי נשק בידי החברים, והקצב המהיר והממוקד עושה את הסרט לחץ שלוח הישר למטרה[11]. בניגוד לשוב, שמוליק דובדבני סבור שלא היה מקום לבחירה האסתטית בטכניקת "פאונד פוטג'", והתפניות העלילתיות חובבניות ורחוקות מלשכנע. עם זאת, דובדבני מעריך את נחישותם של יוצרי הסרט, שרף ואורון, להפנות אצבע מאשימה כלפי מערכת הביטחון[12].
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אנתרקס" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל "אוטופיה" 2017[13], והיה מועמד לפרס אופיר לשנת 2018 בקטגוריית האיפור הטוב ביותר (ג'ניה קלר)[14].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כותרות עיתונות אותנטיות שמופיעות בסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן, בדיקה: מנהל המכון הביולוגי יעץ לחברות שפיתחו חיסון לאנתרקס, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2006
- משרד הביטחון מודה ב"ניסוי האנתרקס", באתר מאקו, 25 במרץ 2009
- עודד בן עמי, עכשיו זו עובדה: צה"ל ערך ניסוי בחיילים, באתר מאקו, 26 במרץ 2009
- רויטל חובל, ניסוי האנתרקס: המדינה תפצה את החיילים בעשרות אלפי שקלים, באתר הארץ, 12 בינואר 2014
על הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתן יניב, תטילו ספק בפרות קדושות: ראיון עם שי שרף, במאי אנתרקס, באתר "סרט", 19 ביולי 2018
- האמת גרועה מכל דימיון: כך הסרט "אנתרקס" נולד מניסוי צה"לי שהשתבש, באתר וואלה, 10 ביולי 2018
- נירית אנדרמן, הקולנוען שחזר אל הניסוי המסוכן שביצע צה"ל במאות מחייליו, באתר הארץ, 8 ביולי 2018
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנתרקס, ברשת החברתית פייסבוק
- "אנתרקס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אנתרקס", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "אנתרקס", באתר אידיבי
- "אנתרקס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "אנתרקס", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אנתרקס", קדימון הסרט בערוץ "Transfax Film Productions", באתר יוטיוב, 20 ביולי 2018
- "אנתרקס" באתר Found Footage Critic (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סרט על ניסוי צבאי סודי נגד אנתרקס בחיילים, שי שרף באולפן, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב, 15 ביולי 2018
- ^ אנתרקס Anthrax. באתר פסטיבל אוטופיה. אוחזר ב-22 ביוני 2021
- ^ אנתרקס, תקציר הסרט באתר סינמסקופ. אוחזר ב-7 בינואר 2022
- ^ 1 2 אינה טוקר, חבריו השתתפו בניסוי של צה"ל נגד אנתרקס והוא עשה מזה סרט, באתר ynet, 20 ביוני 2018
- ^ המידע נמסר באדיבות המפיק אלעד פלג.
- ^ רון פוגל, בדרך לאופיר: מהם הסרטים הישראליים המובילים של השנה?, באתר "סרט", 12 ביוני 2018
- ^ איתן וייץ, פרסי אופיר 2018: סיכום שלב א', באתר קולנוע בראש צלול, 31 במאי 2018
- ^ עופר ליברגל, פסטיבל אוטופיה 2017 – ״האינסופי״, ״הדיירים״, ״אנתרקס״, ״ילדי הסתיו״, באתר "סריטה", 16 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 3 איתי עמוס, סקירת סרטי תחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע 2018, באתר ארכיסינמה, 12 ביוני 2018
- ^ נחום מוכיח, עולים השבוע: "אנתרקס" ועוד, באתר הבמה, 12.7.2018
- ^ יעל שוב, ביקורת: "אנתרקס" הוא מותחן קצבי ומוצלח שצה"ל כנראה לא יאהב, באתר Time Out, 12.7.2018 (ארכיון)
- ^ שמוליק דובדבני, ביקורת סרט: "אנתרקס" - הניסוי הצה"לי הבעייתי הפך לגימיק, באתר ynet, 15 ביולי 2018
- ^ אנתרקס | NFCT, באתר nfct.org.il
- ^ אורון שמיר, פרסי אופיר 2018: רשימת המועמדים הסופיים, באתר "סריטה", 20 ביוני 2018